הסערה הפוליטית הבאה בפתח: הצעת חוק הלאום השנויה במחלוקת תובא היום לאישורה של ועדה מיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה, לקראת אישורה לקריאה ראשונה; זאת לאחר שבמשך שבועות ארוכים התעכבה השלמת חקיקתו בשל מחלוקת שהתגלעה בתוך הקואליציה בין נציגי הליכוד לבין נציג כולנו.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שיזם את הצעת החוק, פועל כל העת להאיץ את אישורה. אמר הוא אמר: "בשבועות האחרונים פעלתי עם השר יריב לוין, ח''כ אמיר אוחנה ובהובלת ראש הממשלה נתניהו כדי לוודא שהחוק יעבור בוועדה לקראת קריאה ראשונה. במשך שש השנים האחרונות זכיתי להוביל את הניסוח של חוק יסוד זה, המבוסס כמעט לחלוטין על העקרונות שעליהם החליטה הממשלה". דיכטר ביקש להבהיר כי "הצעת החוק אינה פוגעת בזכויות המיעוטים בישראל".
הצעת החוק נועדה לעגן בחוק־יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות.
כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל - ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות. נוסף על כך מוצע לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד; וכן לקבוע כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו מקור השראה לבית המשפט בפירושם.
ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, הוסיף: "הסיכומים שהשגנו יביאו לאיזון נכון בחוק להיותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית. הורדת סעיף העליונות היא חיונית כדי לשמור על ערך השוויון וזכויות הפרט של אזרחי ישראל".
בתוך כך, ועדת שרים התכנסה אתמול לצורך אישור חוק הגיוס השנוי במחלוקת. החוק עבר, למורת רוחה של ישראל ביתנו וסוכם כי המשך החקיקה ייעשה בתיאום עם משרד הביטחון והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שהביעו התנגדות לחוק במתכונתו זו. בכירים במשרד המשפטים הסבירו כי היועמ"ש צפוי להתנגד משום שהחוק לא עומד בתנאי בג"ץ. עמדתו עשויה להשתנות עם ייעשו בחוק תיקונים שיאפשרו להגן עליו.
רק שקד נכחה בהצבעה
השרה היחידה שנכחה בישיבה היתה שרת המשפטים שקד. השר לשירותי דת דוד אזולאי (ש"ס) השאיר פתק שבו הביע את תמיכתו בחוק, השר להגנת הסביבה זאב אלקין (ליכוד) הצביע טלפונית בעד, שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) השאירה פתק שבו היא מתנגדת לחוק, והשרים האחרים לא הצביעו. זמן קצר לאחר מכן הגישה לנדבר ערר נגד החלטת הוועדה. משמעות המהלך היא הצבעה מחדש בוועדת השרים ובמליאת הממשלה, כלומר עיכוב בקידום החוק.