"פייק ניוז" מופצות מהר יותר

השנה האחרונה הייתה עמוסה במקרים שלFake News, אבל עכשיו יש הוכחות מדעיות לנזק שהן גורמות: ניתוח של יותר מ-4.5 מיליון ציוצים שפורסמו בין 2006 ל-2017 מצביע על כך שחדשות לא מדויקות מופצות מהר יותר ורחוק יותרברשתות החברתיותלעומת חדשות אמיתיות. לפי המחקר, לבני אדם יש חלק גדול יותר מהרובוטים בהפצת החדשות השקריות. ממצאי המחקר פורסמו בגיליון 9 במארס של המגזין Science.

החוקרים מאמינים כי ממצאי המחקר יוכלו לסייע בפיתוח אסטרטגיות להקטנת החדשות השקריות במדיה החברתית. "עד עתה, רוב החקירות של הפצת חדשות שקריות היו חד פעמיות", אומר פיליפו מנצ'ר, מדען מחשיבם מאוניברסיטת בלומינגטון באינדיאנה. "לא היה לנו מחקר סיסטמתי גדול דיו כדי להעריך את הפצת המידע הלא-נכון".

כדי לבחון את דרך ההפצה של המידע בטוויטר, החוקרים בחנו כ-126 שרשורי ציוצים, משפחות של ציוצים שנבעו ממקור אחד. כל השרשורים התמקדו באחד מתוך כ-2,400 סיפורים חדשותיים, שאושרו או הוכחשו על ידי לפחות אחד מהארגונים "בודקי העובדות". ציוצי שרשרת של חדשות אמיתיות נזקקו לזמן ארוך יותר, בממוצע כדי להגיע למספר החשיפות שקיבלו חדשות שקריות. דיונים על חדשות אמת הביאו למעורבות של 1,600 אנשים, בעוד שדיונים וציוצים על חדשות שקריות הגיעו כמעט ל-47,000 גולשים.

דב רוי, מדענית בתחום המדיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT, חקרה יחד עם עמיתיה עד לאן וכמה מהר הגיעו השרשורים. דיונים כל ידיעות שקריות נטו להתחיל ממספר קטן של ציוצים, אבל חלק מאלה שביצעו ציוצי המשך הגיעו לעשרות אלפי משתמשים. זאת לעומת חדשות אמת, שאף פעם לא הגיעו לתפוצה של יותר מ-1,600 משתמשים. לחדשות אמת לקח פי 6 זמן לעומת חדשות שקריות להגיע לסף של 1,500 משתמשים. בסך הכל, חדשות שקריות היו עם סיכוי גדול ב-70 אחוז לקבל ציוצי המשך ושיתופים לעומת חדשות אמת.

רוי ועמיתיה הסירו מן הבדיקה את חשבונות הטוויטר האוטומטיים, המבצעים שיתוף רובוטי של כותבים מסוימים, על פי שם המחבר. אבל כאשר התעבורה הרובוטית נוספה לספירה, החוקרים גילו כי הרובוטים מפיצים ידיעות אמת וידיעות שקריות במידה שווה. ממצא זה מצביע על כך שבני אדם, ולא רובוטים, הם האשמים בהפצה של ידיעות שקריות בפלטפורמה האינטרנטית.

להערכת המדען סורוש ווסוגי, מכותבי המחקר, אנשים נוטים להפיץ שמועות מכיוון שסיפורים אל נתפסים כחדשנים יותר. לדבריו, תגובות לחדשות שקריות נוטות לסטות מן הנושא המקורי, והן ארוכות מן התגובה הממוצעת, דבר המצביע על פליאה מעצם החדשה השקרית וצורך להגיב עליה. לדבריהם, הם לא בדקו את כל התוכן של הציוצים ולכן עדיין לא ברור לחוקרים איזה סוג שיחות נולד מפרסום של חדשות שקריות. . לדברי מנקזר, למרות זאת, הניתוח הוא צעד ראשון וחשוב בהבנה של סוג הציוצים המושך את תשומת הלב המרבית. המחקר יוכל לסייע לפיתוח אסטרטגיות למלחמה בהפצת חדשות שקריות. לדברי פול רזניק, מדען באוניברסיטת מישיגן באן ארבור, שלא היה שותף למחקר זה, העובדה שבני אדם נוטים לשתף יתר בחדשות שקריות, יאפשר לחברות המפעילות את המדיה החברתית להניא את הגולשים האנושיים מהפצת שמועות, במקום לחסום רובוטים.

החוקר סינאן אראל המתמחה ברשתות חברתיות, אומר, כי כדי לסייע לגולשים לזהות חדשות אמת, חברות המדיה יכולות לסמן ידיעת חדשותיות או ספקי חדשות אמינים, כמו שיצרני מזון מסמנים על האריזות את הערך התזונתי של המזון. "אנו בקושי מגרדים את הקצה של המחקר המדעי על חדשות שקריות, ועוד לא הגענו לחקור את ההשלכות שלהן ואת הפתרונות למניעתן".