המשבר הפוליטי הנוכחי נראה יותר כמו תוכנית היתולית לפורים מאשר דרמה קואליציונית. אף צד אינו מעוניין בבחירות ונראה כי הסיכון שכל אחד מהם לוקח במקרה שבסוף כן יהיו - רב על הרווח שבישיבה כעת יחד. נתניהו יכול לאבד את השלטון. החרדים את כל ההטבות, כולל את נושא הגיוס. כחלון את המנדטים שהביאו אותו לאוצר, וליברמן את תפקיד חלומותיו (שר הביטחון). זו הרי מבחינתם קואליציית החלומות. אבל בכל זאת המצב הולך ומידרדר ואפילו תאריכים לבחירות כבר נזרקים לאוויר.
נתניהו לא רוצה בחירות, אבל הוא גם לא רוצה להתעסק עכשיו בסיפור הזה. הוא בארה"ב. פיזית ומנטלית. אפשר לומר עליו מה שרוצים אבל את התכונה הזאת שלו להתנתק רגשית ומחשבתית מאירועים שאופפים אותו, דרמטיים וקריטיים ככל שיהיו, לשים אותם בצד ולעסוק במה שצריך כאן ועכשיו, איש לא יכול לקחת ממנו. המשבר הנוכחי ממנו והלאה, כשעל הפרק פגישה עם טראמפ, הגרעין האיראני, העברת השגרירות לירושלים ונאום באיפא"ק. בכלל, ממתי נתניהו פותר משברים בתחילתם? הוא מתחיל לגעת בהם רק בסופם - כשכל הצדדים כבר מרוטים וחבולים ומייחלים למישהו שיבוא להוריד אותם מהעץ עליו טיפסו ימים ולפעמים שבועות.
למרות שהרבה צדדים למחלוקת, נתניהו מאשים בסיפור הנוכחי את החרדים. הוא אמנם הבטיח להם את חוק הגיוס אבל לא שזה יקרה בחודש מארס. על פי בג"ץ יש זמן עד ספטמבר. לא ברור עד הסוף מדוע חוללו החרדים את המשבר הנוכחי, ובפרט נוכח העובדה כי בידם המפתחות לקואליציה. בכל רגע שירגישו שעובדים עליהם, מורחים זמן ולא מתכוונים להעביר את חוק הגיוס שהובטח, ביכולתם להפיל את הממשלה ברגע. הם לא זקוקים לתקציב כדי לאיים על הממשלה, בלעדיהם היא לא קיימת.
סגן השר ליצמן. לא ברור מדוע חוללו החרדים את המשבר
רבים סבורים כי נתניהו לאמכבה את מרד החרדים כי הוא עצמו מעוניין בבחירות. לא בטוח עד כמה הערכה זו מבוססת. התשובה אולי פשוטה יותר והיא קשורה למאבקי הכוח בתוך הציבור החרדי, אולי אפילו בתוך חסידות גור עצמה, שיעקב ליצמן - מייצגה בכנסת - הוא הדובר התקיף ביותר נגד הממשלה ומוביל המהומה. אבל נראה שעד שנתניהו ישוב ארצה, לא נדע.
כולם מחכים שמישהו יוריד אותם מהעץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו