התמונות של בסיס הטילים האיראני שנבנה בסוריה, שפורסמו אתמול ברשת "פוקס ניוז" האמריקנית, היו כרטיס צהוב. אם לא ישתנה דבר, סביר שבקרוב יגיע גם הכרטיס האדום בדמות הפצצה של המתקן - שכרגיל תיוחס מפי "מקורות זרים" לישראל.
תסריט דומה אירע בחודש דצמבר האחרון. רשת ה־BBC הבריטית דיווחה אז על הבסיס שבונה איראן למיליציות השיעיות סמוך לדמשק. טהרן לא הבינה אז את הרמז או שבחרה להתעלם ממנו, וזמן קצר אחר כך הבסיס הושמד. ישראל לא לקחה אחריות לפעולה, אבל הדברים שאמרו מאז ראש הממשלה ושר הביטחון (כולל בימים האחרונים) לא מותירים מקום לספקות באשר למדיניות הישראלית: שימוש בכל הכלים במאמץ לבלום את מאמצי ההתבססות האיראנים בסוריה ובלבנון.
המסר הפעם מופנה בראש ובראשונה לאיראן, אבל לא רק לה. סוריה שילמה מחיר יקר על ההתכתשות הישראלית־איראנית האחרונה בתחומה. חיל האוויר אמנם איבד מטוס קרב, אבל מערך ההגנה האווירית הסורי נפגע קשות. ישראל מאותתת כעת לאסד שהטילים הבאים בדרך; על־רקע חולשתה ותלותה באיראנים, ספק אם זה יניע את סוריה לפעולה.
כתובת נוספת לפרסום היתה מוסקבה. רוסיה מעוניינת בשקט בסוריה כדי ליהנות מפירות שיקומה הכלכלי. מי שמסר את המידע ל"פוקס" הבהיר שאיראן מחבלת באינטרס הרוסי הזה, משום שפעולותיה מקדמות הסלמה. כמו סוריה, גם רוסיה לא צפויה לעשות דבר (לפחות לא כעת); מבחינתה, כל עוד היא וכוחותיה לא מאוימים ישירות, יכולים הצדדים להמשיך להשתעשע אחד עם השני.
היעד האחרון, והעיקרי, היה וושינגטון. אפשר להניח שלא סתם נמסר המידע לתחנת הבית של הנשיא טראמפ. ארצות הברית נמנעה עד כה מלפעול נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, והתמונות החדשות נועדו להוכיח את מידת הנחישות והמסוכנות האיראנית. כמו סוריה ורוסיה, ספק אם גם ארה"ב תסייע לישראל בנושא, אם כי בהיבט האמריקני - לפרסום יש חשיבות־יתר גם על־רקע השיחות הקרובות על השינויים שהם דורשים להכניס בהסכם הגרעין.
מכאן שישראל, כמו תמיד בזירה הצפונית, נמצאת לבדה. יש לכך צדדים חיוביים: ישראל משוחררת מכבלים, יכולה "להשתגע" כרצונה, ובינתיים גם נהנית מעליונות אווירית ומודיעינית (שבאה לידי ביטוי בכל התקיפות והפרסומים שמיוחסים לה). אבל יש לכך גם צדדים שליליים: יש מעט מדי גורמים מרסנים בצפון, וזה רק מדרבן את איראן להמשיך בפעולותיה.
אם לא יהיה טוויסט מפתיע בעלילה, ייעלם בקרוב בסיס הטילים שנחשף אתמול. ניסיון העבר מלמד שגם זה לא יבלום את הנחישות והתיאבון של איראן; התעלמותה מהמסרים שמשוגרים לה - המילוליים, הדיפלומטיים, הקינטיים - מעלה חשד שללא מפץ גדול לא יתחולל השינוי האסטרטגי המבוקש.
כרגע מבקשים כל הצדדים להימנע ממפץ כזה, שמשמעותו מלחמה. אבל העלאת גובה ההימור על ידי כל הצדדים מגדילה את הסיכוי להסלמה - בדיוק התרחיש שממנו הזהיר אגף המודיעין בתחזיתו ל־2018.
הסלמה כזאת צפויה לכלול גם את חיזבאללה - תרחיש הייחוס העיקרי של צה"ל, שיודע כי הציבור הישראלי דורש שהמלחמה הבאה לא תסיים בחמיצות אלא עם הכרעה ברורה. זה הרקע לדבריו של מפקד זרוע היבשה אתמול כי ראשו של נסראללה יהיה על הכוונת בסיבוב הבא, במסגרת החיפוש אחר תמונת הניצחון.
ספק אם מנהיג חיזבאללה התרגש מהדברים, ולא בגלל הישגיהם הדלים של כוחות היבשה הישראליים במערכות האחרונות. כמי שחי מ־2006 בבונקר ומתפרנס בעיקר ממלל, יודע נסראללה שבמזרח התיכון צריך לחיות לפי הנוסחה המוכרת מהטוב, הרע והמכוער: "When you have to shoot - shoot. Don't talk".