תלונות רבות זרמו לגוגל בשבועות האחרונים, זאת בטענה שסרטוני יוטיוב שמימנה ממשלת ישראל מציגים מידע מטעה על מצב הרעב בעזה. על פי מייל פנימי שנשלח בחברה, ענקית הטכנולוגיה בחנה את הקמפיין - וקבעה כי הקמפיין הישראלי עומד בכללי הפלטפורמה.
הקמפיין הישראלי, שהופץ מטעם משרד החוץ בשלוש שפות שונות, טוען שיש מזון בשפע ברצועת עזה. הסרטונים הועלו ימים ספורים לאחר שצה"ל פרסם מסמך בן שמונה עמודים שבו דחה את קביעת האו"ם כי רעב מתפשט ברצועה, וטען ש"הנתונים מוטים ומקורם בחמאס".
כאמור, לאחר פרסום הדוח, ישראל דחתה בתוקף את הטענות מעל כל במה והאשימה אותו בעיוות עובדות. מתפ"ש הזהיר בזמנו כי הדוח יוצר "מצג שווא בפני הקהילה הבינלאומית" ופוגע ביכולת להבין את המצב האמיתי בעזה.
בסרטון המרכזי, שפורסם ב-24 באוגוסט וגרף יותר מ-7 מיליון צפיות, נראים דוכני שוק עמוסים בפירות, ירקות ומאפים, לצד הכיתוב: "יש אוכל בעזה - כל טענה אחרת היא שקר". בסרטון נשמע קול הקריין שטוען כי "פוליטיקאים ציניים ותקשורת מוטה משקרים", זאת כחלק מניסיון להפריך את הדיווחים על רעב גובר ברצועה.
ב"וושינגטון פוסט" ציינו כי על אף שמדובר בצילומים אותנטיים, המוצרים מוצגים במחירים גבוהים במיוחד שאינם נגישים לרוב התושבים, "מה שמעניק לצופה רושם מוטעה של שפע מזון זמין לכלל התושבים".
לפי מייל פנימי שהגיע לידי העיתון, גוגל קיבלה "מספר רב של תלונות" (בהן גם ממוסדות ממשלתיים כמו הסוכנות הפולנית NASK), אך סיכמה כי המודעות אינן מפרות את מדיניותה. למרות הלחצים, הצוות המשפטי של החברה קבע כי התכנים "אינם מהווים תוכן פוגעני, מזעזע או מטעה".
החלטת גוגל הובילה לביקורת בקרב מומחי תקשורת בעולם, שטענו כי פלטפורמות ענק מאפשרות למדינות לעצב את התודעה הציבורית באמצעות תעמולה ממומנת. סם וולי, מרצה באוניברסיטת פיטסבורג, אמר על כך ש"ממשלות מבינות שמיליארדי אנשים נמצאים ביוטיוב ולכן הן מנצלות את הפלטפורמה להשפעה תודעתית. כשזה נוגע לסכסוכים, זה עלול להוות גם עבירה על חוקי האיחוד האירופי".
בדוברות גוגל מסרו כי החברה "אוכפת מדיניות ברורה כלפי סוגי המודעות המותרות", והוסיפו: "אם נגלה מודעות שמפרות את כללי החברה - נחסום או נסיר אותן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו