הם מתכנסים מדי כמה זמן בחדר קטנטן במתנ"ס במרכזה של שכונה חרדית בירושלים, מתיישבים מול כן הציור ומתחילים למשוך את המכחול. חסיד חב"ד, חוזר בתשובה מצרפת שחזר לפני מספר שבועות בביתו של הרבי בברוקלין, משחזר על הדף הלבן חלה ובקבוק יין שניצבים בציור מולו. מאחוריו מצייר שלמה, בחור מבוגר במעט שמגיע מהעולם הליטאי, דיוקן בשחור לבן. גילי שטרן, המנחה, ניגש לכל אחד מהציירים ומסביר מה לדעתו עליו לשפר וכיצד עליו לצייר חלק מסוים בתמונה.
למרות שהסצנה נשמעת טריוויאלית למדי וכדבר של מה בכך, בעולם החרדי מדובר על נושא שיכול להפוך לנפיץ. באחת מפרקי העונה השנייה של "שטיסל", נראה עקיבא כשהוא מתעמת בחריפות עם אביו שולם, כשהאחרון מבקש "להפסיק עם השטויות", כלומר – עם הציור. הסצנה מבטאת את אמונתם של רבים בחברה החרדית – שהאמנות אינה מקובלת ואין לעסוק בה.
עוד בערוץ יהדות:
- היסטוריה: מונתה שופטת חרדיה ראשונה
- הבדיקה חשפה: ספגטי "כשר" הכיל חלקי דיונון
עולם הציור הגרפי והמוחשי זר למי שכל עולמם מופשט ושעוסק בתלמוד ופחות במעשה. בנוסף, נכתב בעשרת הדברות "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", איסור חמור על הגשמת הל או עשיית פסל ותמונה בדמות אדם או חיה. בכך, ישנו מרווח קטן מאוד של תמרון בין עולם הציור העכשווי לאיסור התורה. סיבה נוספת הינה סוציולוגית – החברה החרדית מאמינה שזמן שאינו מוקדש ללימוד תורה ולכן האמנות הינה בזבוז זמן וביטול תורה.
"אני רואה בציור כלי גדול בעבודת ה'", מסביר שטרן, תושב רחובות לשעבר ובוגר ישיבת העילית "מיר" בירושלים. בעבר הוא היה מקדיש את כל שעותיו ללימוד תורה ומדי פעם היה משרבט כמה ציורים, כיום הוא לומד בבקרים בכולל ולאחר מכן יושב בסטודיו שלו ומצייר את דיוקנותיהם של גדולי התורה החרדים. "אני חושב שמדובר בכלי חיצוני אבל חיוני שהופך את עבודת ה', את התפילה ואת החוויה הדתית, למשהו שמעבר למילים. לדבר מוחשי ולבעל משמעות רגשית. בעיניי, הנכונות לבטא במכחול את הרוח היא דבר חשוב שתורם לעולם היהודי והדתי באופן משמעותי". בסדנה שהוא מפעיל, ושמתקיימת במשך כארבע שעות מדי שבוע, לומדים הציירים לעסוק בתחומים שונים. "הם מגיעים ממקומות שונים אבל כולם מבתים דתיים ובעלי אוריינטציה חרדית".
ציור קיר בשיתוף גלריית המקלט לאמנות ויום האחר // צילום: נעה לאה כהן
מדביקים מדבקות על התמונות הבעייתיות
נעה כהן היא מרצה ואוצרת במוסד ירושלמי בשם "המקלט לאומנות", שבו נוטלים חלק אומנים חרדים בתחילת דרכם וציירים מקצועיים. במקום מוצגות תערוכות של עבודותיהם. "הגלריה הוקמה על ידי חוזרים בתשובה מתוך העולם החרדי ומטרתה היא לתת מענה ליוצרים מתוך המגזר". המקום מאפשר לחרדים לקבל חשיפה לעולם התרבותי, תוך שימת דגש על ההגבלות הנהוגות בציבור זה על ההלכה.
"ישנו רנסנס של ממש בתחום הזה במגזר", היא מסבירה. לדבריה, "גלריה פתוחה לכל הסוגים והגוונים, ללא שיוך או מגזר פוליטי, כשהאג'נדה היא בראש ובראשונה אמנות איכותית ובמה גבוהה שמותאמת לקהל האורתודוקסי ומכבדת את ערכיו".
הציבור החרדי מקבל את האמנות כדבר לגיטימי?
"החברה החרדית לא תמיד מבינה את המשחק ואת השפה שאמני העולם משתמשים בה. למשל, אחת האמניות סיפרה לנו שהתערוכה האחרונה היא הראשונה שאליה היא יכולה הייתה להזמין את בני משפחתה, כי ידעה שהם לא ייתקלו בדברים בעייתיים מבחינת צניעות ושהם ירגישו בנוח. ישנם אמנים שלא יציגו את עבודותיהם במקום שפתוח בשבת, ובכך מצטמצמות האופציות לתצוגה. עולם האמנות לא כולל רק ציורים, ופעמים רבות היא מנוגדת לחלוטין לדרך החרדית. אם אמן מבקש שלא להיחשף ולא להגיע לפתיחת התערוכות שלו, מסיבות רוחניות, אנחנו מכבדים את בקשתו".
מי שמתמודדים עם הדיסוננס שבין אמנות לצניעות הם בתי הספר שמעניקים תואר בתחום לבנות סמנרים. שם, עושים מאמצים על מנת למנוע את הבעיות. "בספרים שלנו ישנם מדבקות על תמונות לא צנועות, לעולם לא יציגו מודל בעירום וישנה התייעצות עם רב בנוגע לתוכן ולמהות", מספרת רבקה מבית הספר 'אומן'. "המרצים החילונים במקום נזהרים בדבריהם על מנת לא לפגוע בערכי הבנות", היא מוסיפה.
"ישנה מחלוקת גדולה בציבור החרדי, האם על אישה ללמוד באקדמיה בשל הבעייתיות של התכנים המנוגדים לתורה במקרים רבים, והחברה החילונית המתרנית, שמצויה במקומות הללו", היא מוסיפה ומסבירה. "יש נגדנו מאבק, ואנחנו מסכימים שישנה בעייתיות בעולם האקדמי והמנוכר. לכן אנו מתייעצים כל הזמן עם רבנים כיצד יש לנהוג על פי ההלכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו