"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם פעילת שמאל ניסתה לתפור תיק למועמד של שקד לעליון?
אלכס שטיין הוא המועמד המועדף על שקד, שמעורר התנגדות בחוגי שמאל • תכתבות שנחשפה מעלה תהיות האם ניסו לסכל את מועמדותו
"הוא בארה"ב כבר 15 שנה אבל איילת שקד נחושה להחזירו הישר לעליון". אלכס שטיין // צילום: אתר אוניברסיטת ברוקלין

האם פעילת שמאל ניסתה לתפור תיק למועמד של שקד לעליון?

אלכס שטיין הוא המועמד המועדף על שקד, שמעורר התנגדות בחוגי שמאל • תכתבות שנחשפה מעלה תהיות האם ניסו לסכל את מועמדותו

יאיר אלטמן
, עודכן

פרופסור אורית קמיר, פעילת שמאל ששימשה בעבר כחברת הנהלה ב"בצלם" ואף זכתה בפרס מטעם הקרן לישראל חדשה, ניסתה לכאורה לסכל את מועמדותו של אלכס שטיין לשופט בבית המשפט העליון – כך עולה מהתכתבות שפורסמה באתר "מידה".

שטיין הואהמועמד מטעם שרת המשפטים איילת שקד, בין היתר בשל השקפותיו השמרניות.

בהתכתבות משוחחת קמיר, פרופסור למשפטים, עם ידידה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ונראה כי היא מנסה "להוציא" ממנה אמירה שלפיה שטיין שידל נשים לשכב עמו, כדי שאלה יזכו בתפקיד נחשק באוניברסיטה.

בראשית ההתכתבות כתבה קמיר לידידתה: "… אלכס שטיין מועמד לבית המשפט העליון, זוכרת אותו?"

החברה ענתה: "כן. הוא לא גר כעת בארה"ב?"

קמיר: "כן, הוא בארה"ב כבר 15 שנה אבל איילת שקד נחושה להחזירו הישר לעליון… כי הוא שמרן ואנטי אקטיביסט. כל המרצים למשפטים מתחלחלים אבל ממלאים פיהם מים. לא זוכרים כלום… כרגיל, מצפים שאוציא להם את הערמונים מהאש. יש לך זיכרונות רלבנטיים שהיית מוכנה לחלוק, כמובן בעילום שם?"

החברה: "הזיכרונות שלי מאלכס הם חיוביים כולם. הכתיבה שלו מאוד שמרנית כמובן. אבל הוא תמיד היה נחמד אליי. אנחנו אמנם במחלוקת, אבל אני לא חושבת שיש לי משהו לומר שיעזור לך בעניין המסוים הזה. אני חושבת שהוא היה מרצה טוב ואדם חכם. מצטערת".

החברה אמרה: "אני חושבת שהוא היה מרצה טוב ואדם חכם. מצטערת". אורית קמיר

בשלב זה כתבה קמיר: "לא על זה אני מדברת. אני מתייחסת לשמועות שסיפרת לי עליהן בזמנו שאי אפשר להיות ב(תפקיד מסוים) בלי לשכב איתו. את היית אומללה כי כולם היו בטוחים שכך קיבלת את התפקיד. זוכרת?"

החברה: "מעולם לא אמרתי כזה דבר. זה לא היה נכון כשהייתי בתפקיד... ואני די בטוחה שלא היו אז שמועות. להזכירך, קודמיי בתפקיד היו (שלושה שמות גברים השמורים במערכת), ואני בספק אם מישהו אי פעם חשב שמישהו מהם שכב עם אלכס. לא שמעתי גם שמועות על כך שאלכס שכב עם סטודנטיות".

עתירה נגד שטיין: "ניתק קשר עם מדינת ישראל"

ביום שני השבוע הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מינויו של שטיין, בנימוק שהוא "עזב את מדינת ישראל ועבר להתגורר בארצות הברית". בעתירה נכתב כי "דומה שדי בכך כדי להביא לאי-מינוי אדם שניתק למעשה קשר מהותי עם מדינת ישראל, מלכהן בבית המשפט העליון".

העתירה, שהגיש יהודה דרורי, ממקימי תנועת אומ"ץ, מבקשת להוציא צו ביניים המונעמהוועדה לבחירת שופטים לדון במינוישל שטיין.

במקביל נשלח מכתב לחברי הוועדה למינוי שופטים בנושא, אלא שכעת, אמינותם של פניות אלו מוטלת בספק.

בתשובת המדינה לבג"ץ בנוגע לעתירה שהגיש דרורי, המתפרסמת כאן בבלעדיות, נכתב כי דינה להידחות על הסף. "העתירה אינה מקימה עילה להוצאה של צו על תנאי. סעיף 11ב(ב) לכללי השפיטה מורה כי לאחר פרסום שמות המועמדים לשפיטה, רשאי כל אדם לפנות לוועדה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד... וכי הוועדה תנהג בבקשה לפי שיקול דעתה".

עוד נכתב בתשובת המדינה כי דין העתירה להידחות על הסף, משום אי מיצוי הליכים, ומכיוון ש"העותר כלל לא פנה לוועדה, ולמרות שעשו זאת אחרים, הדבר אינו פותר אותו מפניה זו".

בתשובה צוין כי "גם העיתוי שבו מעלה העותר את טענותיו, ימים ספורים לפני כינוסה של הוועדה, כאשר הליך המיון והבחירה מצוי בישורת האחרונה, מצדיק את דחייתה של העתירה על הסף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...