"מטרת תקציב 2019 היא לשדר יציבות, כי כולם יודעים ש־2019 היא שנת בחירות", כך אמר שר האוצר, משה כחלון, שהציג יחד עם ראשי משרדו את תקציב המדינה החדש בפני ועדת הכספים.
ישיבת ועדת הכספים פתחה את סדרת הדיונים בוועדות הכנסת השונות בהצעת התקציב בסך 497.6 מיליארד שקלים, בחוק ההסדרים ובחוק העלאת יעד הגירעון מ־2.5% ל־2.9% מהתמ"ג. שר האוצר אמר בדיון כי "מדובר בתקציב חברתי, עזרנו בנטו הוזלות, ואנחנו עובדים על תוכנית נטו עסקים קטנים".
"מתכוננים לשנת בחירות"
לראשונה כחלון הודה כי לוחות הזמנים של הדיונים על תקציב המדינה נקבעו בהתייחס לבחירות הקרובות לכנסת. "המטרה של תקציב המדינה ל־2019 היתה לשדר יציבות, על מנת להגיע ל־2019 עם תקציב מאושר ולא להיכנס למתח של סוף השנה. אם היינו מתחילים להיכנס לתקציב כמו מדי שנה באוגוסט־ספטמבר לא יכולנו לתכנן", אמר כחלון.
שר האוצר ציין כי אחת הסיבות להקדמת הדיונים בכנסת היא שהניצול בתקציב 2017 הוא כמעט 100%, ו"זו ברכה למשק, הניצול הזה הוא ממש חסר תקדים".
כחלון הוסיף כי בכל השנים בסביבות יוני־יולי השרים היו מתחילים להיכנס להאטה, כי הם לא ידעו אם יש להם את הכסף לשנה הבאה, ולא נכנסו לפרויקטים המשכיים ואף עצרו פרויקטים של תשתיות. "ב־2017 זה לא קרה. הכסף הזה שהגיע למשק הצמיח אותו. אם הכסף הולך למקומות הנכונים אז זה רווח כפול. היה חשוב שנסיים את אישור התקציב עד סוף מארס 2018".
שר האוצר הוסיף כי בתקציב שאנו מביאים בפניכם יימשכו הרפורמות המבניות, השקעות בצמיחה, הארכה של נטו משפחה - סיוע לצהרונים ונקודות זיכוי לאימהות עובדות, הגדלת קצבאות הנכים, תוכנית סיעוד ממלכתי, הרחבת סל הבריאות, רפורמה בבנקים, הוזלות במסים ומכסים, טיפול ביוקר המחיה והמשך הטיפול בנושא בדיור.
מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שהגיע לישיבת ועדת הכספים עם כחלון אמר כי "שר האוצר שינה את סדר היום. בעבר התוספות הגבוהות היו לביטחון, כעת יש הסדר רב־שנתי שמאפשר תקציב יציב למערכת הביטחון".
"אין גזירות בתקציב"
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין כי בשונה משנים קודמות "אין גזירות בתקציב הזה. גם בחוק ההסדרים ובתקציב המתח פחות ממה שהיה אי פעם בעבר".
השר כחלון התייחס לדבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהכריז על כוונה להוריד מסים ואמר כי צוות משותף לאוצר ולרה"מ בודק באופן פרטני את השלכת הפחתת שיעורי מס החברות בארה"ב.
ישיבה של ועדת הכספים // צילום: אורן בן חקון
בהתייחס למחירי הדיור אמר כחלון כי "אנו ערים לירידה בשוק הנדל"ן שיכולה להביא להאטה, אבל המרווחים כל כך גדולים שהקבלנים יכולים לוותר על חלק מההכנסות. מהנתונים שיש לנו, יש 50 אלף דירות 'על המדף'. הקבלנים לא מוכרים את הדירות כי הם לא רוצים להוריד מחירים. השוק חזק, הדירות יימכרו ולקבלנים יש הרבה מאוד בשר".
יואל נווה, הכלכלן הראשי באוצר, הציג שלושה תרחישים להתפתחות הכלכלה והמשק בשנים הקרובות. "תרחיש אחד הוא משבר, לא בהכרח משמעותי, בשוק ההון - ירידה של 10% בשוקי ההון בעולם. התחזית מניחה צמיחה רצופה של 5% בשוק ההון. "ראינו לאחרונה תיקונים בשוק ההון. תיקון משמעותי שם ישפיע דרמטית על הצמיחה וההכנסות. אם יש תיקון, זה עלול לפגוע בתחזית ההכנסות, מבחינת רכישות ומיזוגים של חברות".
התרחיש השני שהציג כולל פגיעה ביצוא, כך שהתאוששות לא תהיה בקצב שראינו ביצוא הסחורות. הבעיה פה פחות בצד ההכנסות כי היצוא פחות עשיר בהן.
"המשק ימשיך לצמוח"
לפי נווה, "התרחיש השלישי, נסיגה מהתעסוקה המלאה במשק - יש לה השפעה על הצמיחה והתעסוקה".
נווה הדגיש כי "כשמסתכלים על תמונת המאקרו של 2017 ישראל מייצאת יותר ממה שמייבאת. אנו חוזים שבשנה זו ובשנה הבאה מודל הצמיחה יהיה יותר מאוזן כתוצאה מהתאוששות הסחר העולמי.
יואל נווה מעריך כי "המשק ימשיך לצמוח עד 2020. קרוב לפוטנציאל צמיחה של 3.2% השנה ו־3.1% בשנה הבאה, ו־3% ב־2020.
בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית צופים צמיחה גבוהה יותר של 3.4% ו־3.5% בשנים הקרובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו