"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עלייה משמעותית בתופעת הכחשת השואה ברשת

עלייה של 30% בהכחשת השואה בהשוואה ל– 2016 • בפייסבוק ובאינסטגרם נרשמה ירידה באנטישמיות, בניגוד לטוויטר

,עודכן
צילום: גדעון מרקוביץ' // אילוסטרציה

דו"ח הקונגרס היהודי העולמי חושף כי בינואר 2018 חלה עלייה משמעותית בתופעות הכחשתהשואהברשת ובשימוש בסמלים אנטישמיים, זאת בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2016. על פי הדו"ח, המבוסס על מחקר שערך הקונגרס היהודי העולמי לקראת יום הזיכרון הבינ"ל לשואה עולה כי במהלך תקופה זו חלה עלייה של 30% בשימוש בסממנים אנטישמיים בפרסומים השונים ברשתות החברתיות, וזאת במקביל לעלייה כפולה במספר ה"שיחות" (אינטראקציות) העוסקות בהכחשת השואה.

בפועל, הדו"ח בחן את מימדי התופעה בתקופה שבין ה-1 ל-24 לינואר, במרחבים ברשת הקשורים במפורש להכחשת השואה. מדובר בתקופה בעלת חשיבות רבה שכן מדובר בימים שלפני יום הזיכרון הבינ"ל לשואה, החל כל שנה ב-27 בינואר ובמקביל להשקתו של קמפיין #WeRemember של הקונגרס היהודי העולמי, יוזמת זיכרון השואה הגדולה ביותר בעולם, אשר הושקה בינואר האחרון זו השנה השנייה ברציפות.

הדו"ח מעלה, כי תדירות פרסומם שלתכנים אנטישמייםבין 2016 ל -2018 אינה זהה לגמרי בין כל הרשתות החברתיות; בעוד שבטוויטר ובפלטפורמות הבלוג השונות חלה עלייה במסרים האנטישמיים, נמצאו כי דווקא בפייסבוק, באינסטגרם וביוטיוב, חלה ירידה במסרים האנטישמיים, בהשוואה לאותה התקופה ב-2016.

בכלל הרשתות, על פי הדו"ח, בתקופה שבין ה-1 ל-24 לינואר 2018, נעשה שימוש בסמלים ניאו-נאציים ואנטישמיים בכ-550 פוסטים ליום בממוצע, בקצב של 23 פוסטים לשעה. עוד עולה מהדו"ח, כי ב-108 פוסטים ליום בממוצע הופיעו תכנים של הכחשת השואה, וזאת בקצב של 4.5 פוסטים לשעה. בנוסף, במהלך תקופה זו הופיעו סמלים או סממנים הקשורים לשואה או לשלטונו של היטלר ב- 13,200 פוסטים סה"כ, כאשר ב-2600 פוסטים הופיעו תכנים של השכחת השואה באופן גורף או נטען, כי היהודים מגזימים בהיקפה ובמספר הקורבנות שנספו.

זאת ועוד, הדוח מעלה כי תדירות השימוש בסמלים ותכנים אנטישמיים משתנה בין מדינה למדינה; בעוד שבגרמניה השימוש בסמלים ניאו-נאציים נמצא בירידה משמעותית בהשוואה לשנת 2016, הרי שבפולין, שוויץ וסרביה הפכו סמלים אלה משוליים בחברה לפופולריים ביותר.

הדו"ח - שפורסם תחת השם 'סמלים אנטישמיים והכחשת השואה בפוסטים ברשתות החברתיות: ינואר 2018' - הופק ע"י הקונגרס היהודי העולמי בשיתוף עם חברת ‘VIGO’, המתמחה בניטור ומחקרי מדיה. הדו"ח פורסם בהמשך למחקר מקיף שערך הקונגרס היהודי העולמי בשנת 2016, אשר בחן את מימדי תופעת האנטישמיות ברשת והשפעותיה.

בתגובה למימצאים דורש הקונגרס היהודי העולמי מחברות המדיה החברתית לאכוף את הכללים נגד דברי שנאה ברשת וקורא לממשלות להפעיל רגולציה כבדה במטרה לצמצם את ממדי התופעה. "קל להאמין כי האנטישמיות ברשת שמורה רק לגורמים שוליים, אבל היקפה האמיתי של התופעה הוא מפחיד", אומר רוברט זינגר, מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי. "כיום, לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא שנאה כזאת – היא חשופה לכולם באתרים בהם אנחנו משתמשים הכי הרבה – פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. על החברות הללו מוטלת החובה לנהוג באחריות תאגידית מוסרית ולציית להגבלות שלהן עצמן על פרסום דברי שנאה. אנו קוראים לממשלות להקפיד על הסדרת נושא זה, על מנת לבלום את התפשטות תופעת האנטישמיות ברשת ולהפוך את המרחב הדיגיטלי למקום בטוח יותר לכולם."

זינגר מסכם: "זוהי אחריותן של החברות לנטר באופן קבוע את דברי השנאה, ללמד את המשתמשים ולוודא כי הם מבינים את ההשלכות שבהפרת הכללים ולקרוא לאנטישמיות בשמה המפורש, בלי לחשוש מביקורת או נזיפה", לשונו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר