חודש אדר בכלל, ופורים בפרט, הוא זמן מיוחד בלוח השנה היהודי שבו לא רק שאפשר לשמוח אלא שזו גם מצווה. כבר בתחילת החודש מתקיימות תהלוכות ברחבי העיר וברבים ממוסדות החינוך מגיעים ימים ארוכים לפני החג לבושים בתחפושות צבעוניות. בחג עצמו המוטיב הוא הצחוק והשתייה, כדי להרבות בשמחה, אך ישנם כאלו שהצחוק הוא בשבילם מקצוע בכל השנה – וכזה שמותאם באופן כשר לקהל הדתי והחרדי.
הניה שוחט היא סטנדאפיסטית שמקיימת אורח חיים חרדי ובמקביל, באופן ייחודי, מופיעה על במות הבידור. היא מופיעה בפני נשים בלבד, במופע בשם "תשמחי עלי", שעלה לפני מספר חודשים, שם היא משתפת פעולה עם יפוש ברכהן, מוזיקאית, מלחינה וזמרת. שוחט מסבירה שמטרת המופע היא להציג בצורה קומית את הנקודות הרגישות של הנשים במגזר החרדי.
פספסתם? לא נורא. עוד בערוץ יהדות:
האזינו: ח"כ גפני התפוצץ על מפגינים - "מפגרים, לא תצאו מהגהינום"
סערה ברשת: מתעמלות הופיעו בלבוש דמוי ציצית
לידיעת המטיילים: בית חב"ד יוקם באיסלנד
"העיסוק בכתיבה תמיד עניין אותי", היא מספרת. "כתבתי פוסטים בפייסבוק ועסקתי בפרויקטים נוספים". במפתיע, לבמה היא הגיעה בכלל מתחום הנהלת החשבונות ולאחר שגילתה את אהבתה האמיתית, היא החליטה להחליף את השולחן המשרדי באורות הזרקורים ואת המחשב במיקרופון. "אחרי שעזבתי את העבודה, כדי להגשים את החלום שלי – לעסוק בכתיבה ובידור, ולהופיע על במה, עבדתי על פרויקט שבו הייתה יפוש אמורה לשיר, ובמהלך הפגישות חשבנו על כך שנעשה משהו ביחד".
שוחט התלבטה והעניין לא התקדם, אך אז נכנסה ברכהן לתמונה באופן אינטנסיבי. "אחרי כמה ימים יפוש שולחת לי הודעה: 'מה את עושה בעוד חודש בתאריך מסויים?'. אמרתי לה שאני עוד לא יודעת. אז היא כותבת לי: יש לנו מופע. אמרתי לה: 'אבל אין טקסטים, ואין קהל, ולא הכנו כלום' אז היא אומרת לי שניפגש ושיהיה מופע".
"אנחנו מביאות סיטואציות מוכרות והופכות אותן לסיפור מצחיק, שכל אחד יכולה לראות מזווית מבודחת". שוחט וברכיהן // צילום: יפוש ברכיהן
השתיים ביצעו בתחילה פיילוט עם עשרות חברות קרובות, במסגרתו הופיעו וחילקו משובים. "זה לא היה נוח כי זה הרגיש כמו אודישן אבל זה היה הכרחי לדעת מה הצחיק ומפה פחות, מה צריך להרחיב ומה לקצר ואיזה תוכן מתאים", זאת בשל אופי הקהל הייחודי והשמרני. "אנחנו כל הזמן בוחנות את החומרים, בודקות את התוכן והסגנון ועושות התאמות לפי הקהל", היא מדגישה. חלק מהחומרים, מציינת שוחט, נולדו מסטטוסים בפייסבוק.
למה חשוב כל כך לעשות התאמות? בדיחה זו בדיחה.
"הקהל החרדי מורכב מהרבה סוגים של דעות וגילאים שונים: ליטאים, חסידים, נערות, מבוגרות, אימהות שעובדות, עקרות בית ועוד. לכל אחד מהקהלים הללו יש ניואנסים אחרים והרגלים שונים, מה שמצריך התאמה של המופע מתוך הבנה שיש דברים שאולי מצחיקים קהל אחד אבל את השני לא. המטרה היא לחבר את כולם ולגעת מבחינת הדיבור בהופעה על נושאים שכולם יבינו על מה מדובר".
"אני רואה את זה ככלי טיפולי", היא מסבירה. "אנחנו מביאות סיטואציות מוכרות, מעצבנות, מטרידות ושגרתיות, והופכות אותן לסיפור מצחיק, שכל אחד יכולה לראות מזווית מבודחת". כך, היא מעבירה סיטואציה בנושא של "ביטחון בהשם" או העצמה נשית באופן הומוריסטי, כדי לחבר את הצופות. "כל אחת שנמצאת במצב דומה תצחק מהעניין. למשל, יש בקהל אישה שמתבאסת מכך שהבעל שלה לא עוזר לה, ואם אני צוחקת על זוגיות כולן צוחקות. גם היא מקבלת לפתע הבנה שכולן מרגישות את זה".
"היום אני מבינה כמה שליחות יש בלשמח נשים" // צילום: יפוש ברכיהן
אחת הטענות המשמעותיות נגד הופעות סטנדטאפ באופן כללי הינה שמדובר בבזבוז זמן, אך שוחט מצדה מסבירה כי ההפך הוא הנכון. "זה לא בזבוז זמן כי צריך לפעמים קצת פנאי בתוך השגרה העמוסה. אין לנו טלוויזיה או קולנוע והמופע נותן מענה תרבותי, איכותי וכשר לכך. זאת חוויה של צחוק, מסרים, רוגע ואפשרות להינות. אנו גם מספקות ערך מוסף לשערה ודיבור על אמונה וערכים. אפשר לעצור את הבישולים, הכביסה והעבודה, גם לקצת כיף. לכן גם כשיש נשים חילוניות בקהל הן נהנות, כי זה לא קשור לפאה או לסגנון מסוים אלא בסיטואציות שכל אישה או אמא מכירה".
"כשרציתי לעסוק בסטנדאפ אמרתי לעצמי שאולי זה רדוד, להתפרנס מצחוקים, אבל היום אני מבינה כמה שליחות יש בלשמח נשים, באפשרות לתת להן הרגשה שהן לא לבד, שכולן באותה סירה יחד. להחזיר אותן הביתה עם כוח, לפחות לשעה אחת. כי בכל זאת אנחנו נשים – משהו בטוח יבאס אותנו עוד רגע".