שורה חדשה של מחקרים שפורסמו מוכיחים את מה שחלקנו ידענו כבר הרבה זמן מראש, כי קיימת עלייה דרמטית בכמות הסטודנטים הסובלים מדיכאון משמעותי בשנות הלימודים שלהם. המצב כה החמיר עד שמרכז "קולגייט" לבריאות הנפש בבריטניה פרסם דו"ח מיוחד בנושא בו נקבע כי חרדה ודיכאון הן הסיבות העיקריות שבעקבותיהם כיום סטודנטים פונים לייעוץ באוניברסיטה. המצב החמור הזה נובע לדעת הפסיכיאטר דיוויד רוזנברג שעוסק במחקר ובטיפול מעשי בסטודנטים מ4 סיבות משמעותיות שמשפיעות יותר היום מבעבר.
סיבה ראשונה: החרדה שמייצרת הטכנולוגיה
"אנשים משועבדים היום לרשתות החברתיות ועונים להודעות וסטטוסים גם באמצע הלילה", אומר רוזנברג. "על פי מחקר שלנו 50 אחוז מהסטודנטים מתעוררים ועונים. השעבוד הזה מבודד את האנשים מהחיים הממשיים בחוץ. הם גם מנסים להראות כל הזמן עד כמה הם מאושרים וככה נוצרת תחרות סמויה בין הגולשים לייצר מצגים שהם מאושרים כשהם בפועל מקנאים ככה מהמצג של האושר המזויף של החבר. מחקרים מראים כי ההתמכרות לסמארטפונים והשימוש הרב בהם מייצרת אצל המשתמשים הפרעות שינה, חרדה ודיכאון".
סיבה שנייה: העלייה בשימוש בסמים מעוררים
פרופסור רוזנברג מספר כי כל פעם לפני מבחנים קשים או מבחנים שמסכמים נושאים שלמים הוא מוצף בבקשות לרטלין ומרשמים אחרים. "כל פעם כשיש סוף סמסטר או לפני בחינה גדולה לתואר אני מוצף בסטודנטים שמבקשים ממני מרשמים לסמים מעוררים כמו רטלין. אני תמיד מסרב ומסביר שאדם לא יכול לקחת סתם תרופה אלא הוא צריך הערכה מקיפה של האישיות שלו. הסמים האלו לא רק ממריצים אלא גם מייצרים דיכאון כשהם נלקחים על ידי אנשים בריאים שלא צריכים אותם. אני לא מדבר כבר על העובדה שאנשים מסיגים לבד חומרים מהסוג הזה ובכלל לא מודעים להשפעות ארוכות הטווח שלהם".
סיבה שלישית: עלייה במעבר הדיכאון הגנטי
"השפעה נוספת שיתכן ומוסיפה לנתונים הגדולים היא התרחבות סימפטומים של דיכאון שעוברים באופן גנטי". פרופסור רוזנברג מציין כי "יש עדויות מחקריות לכך שילד להורים דיכאוניים יסבול יותר מדיכאון בעצמו. יש מעבר גנטי של גורמי דיכאון ולכן יש עלייה בדיכאון אצל סטודנטים. זו עובדה שבדור הקודם היו הרבה מאד הורים שסבלו מדיכאון ולא טיפלו בעצמם. לכן אני לא מופתע מהעלייה המתמשכת של הדיכאון" הוא אומר.
סיבה רביעית: יוקר המחייה
פרופסור רוזנברג מציין כי מעבר לדברים הקודמים גם העלייה במחיר הלימודים באקדמיה גורמת לחוויה שלילית של ייאוש. "סטודנטים רבים משווים את עצמם לדור ההורים שלהם. הם רואים כמה ההורים שלהם הצליחו וכמה הם לא מצליחים להתקדם לרמה דומה בגלל המחיר היקר של הלימודים. מעבר לכך היום ההורים לא נותנים לילדים לחוות הצלחה או כישלון לבד. זה היום מצוי שהורה יתקשר למרצה או לראש החוג כדי להתלונן על ציון. כלומר היום סטודנטים לא יודעים להתמודד עם משבר או כישלון כי ההורים שם כל הזמן לצידם ותומכים בהם. זה לכאורה נראה מצב טוב אבל מדובר בתופעה לא בריאה בכלל" הוא אומר.
פרופסור רוזנברג מוסיף עוד כי התופעה מתרחבת למרות שהאקדמיה משקיעה רבות בעזרה נפשית לסטודנטים. "אנחנו היום מאד פתוחים ומאד מייצרים אווירה תומכת. היום גם יותר מקובל לדבר על דיכאון. אלא שלא תמיד מי שבאמת סובלים מזוהים ומגיעים לטיפול. אני ממליץ לאוניברסיטאות לארגן למרצים יותר ימי עיון בנושא כדי שהם יזהו דיכאון אצל סטודנטים ויפנו אותם לטיפולים" הוא מסכם.