כששחקן שלנו חוזר מביקור בבי"ח - מרגישים את זה על המגרש"

בין האלפים שהגיעו להיכל מנורה בתל אביב למשחק הכדורסל שהתקיים ביום חמישי בין מכבי תל אביב לברצלונה הספרדית, קשה היה שלא לשים לב לתריסר ילדים קטנים- גדולים שהתמקמו להם בתא הויאייפי ועודדו את הצהובים ללא הרף.

התא, שמכיל 18 מקומות, נרכש על ידי חברה ציבורית שתרמה אותו לעונת המשחקים הנוכחית עבור ילדים חולי סרטן ומחלות נוספות. ביליתי איתם ערב שכלל כיבודים, שתיה, מתנות, ולבסוף, גם ניצחון צהוב.

בהפסקת המחצית קפצו אורחים נכבדים ליציע: אחראי קשרי הקהילה של הקבוצה, דורון ג'מצ'י, מנהל הקבוצה עמי ביטון, עוזר המאמן גיא גודס והמנכ"ל אלי דריקס. הילדים הקטנים קופצים על ג'מצ'י, כדורסלן עבר מפורסם, והוא מתייחס לכל אחד בהתאם. "אני כאן בשבילכם, אני לא ממהר למשחק".

"תראי", הוא מסביר לי, "יש הרבה פעילויות מסביב שאתם לא רואים. את רואה את הבחור ההוא שם, זה שכולם מוחאים לו כפיים? הוא רק חזר מבוסטון אחרי טיפול נסיוני במחלת ניוון שרירים ממנה הוא סובל. יש פה חייל שנפצע קשה במהלך מבצע צוק איתן ואנחנו אימצנו אותו, וכך גם עם חייל אחר שנפצע בטול כארם לפני כשלושה שבועות. למכבי חשוב, לבעלי המניות של החברה חשוב, ולחברים של קבוצת מכבי תל אביב חשוב המעורבות החברתית וכן, אנחנו משקיעים בזה".

ג'מצי מונה רשימה מרשימה של מתנות בסתר שהמכביסטים עושים, ותוך כדי מציין כי ב – 21 בפברואר יוצאת הקבוצה למשחק בספרד בטיסת צ׳רטר, יחד איתם צפויים לטוס אוהדים מסורים מרכזים המצ'ופרים בנסיעה בת היומיים כולל טיסה. "שני אוהדים מסרו כבר שהם לא יכולים להצטרף לנסיעה והם תרמו את הנסיעה שלהם לילדים חולים המגיעים עם המשפחה.

זה נשמע כאילו והילדים כאן הקמע של הקבוצה

"אנחנו בקשר עם כמה בתי חולים, ובעיקר מול מחלקת הילדים של שניידר. כששחקן שלנו חוזר מביקור ילד בבית החולים – אפשר בהחלט להרגיש את זה על המגרש. כך שאנרגיות טובות יש כאן בכמויות בלתי נדלות. וגם לנו, חשוב לסייע ולתת לאנשים שזקוקים לזה. פה, הילדים האלה והוריהם חווים יחד תקופה קשה ואם אנחנו יכולים להושיט יד ולתת להם קצת אויר, קצת שמחה, קצת הפוגה מהימים העכורים של הטיפולים – אז בדיוק בשביל זה אנחנו פה. את תראי פה אנשים מאשקלון, מרמת הגולן, ומכל מיני מקומות מרחבי הארץ שמגיעים. וזה עושה לכולנו טוב. אין פה הפסד. כולנו מרויחים – גם הם ואנחנו. תסתכלי עליהם, את מרגישה את עוצמות האנרגיה? זה דבר שאי אפשר לתאר במילים".

בלהה ניצן מרעננה יו״ר ידידי המחלקה הכירורגית בשניידר ומרכזת מתנדבים של ״הלב של שניידר״ השייך ליחידה לטיפול נמרץ ניתוחי לב אחראית להגעתם של לא מעט ילדים אל תוך תא הקסמים הזה, היא מעדכנת שהקשר עם ג'מצ'י והשחקנים הוא חזק גם ביומיום, "כל דבר שאני צריכה הם מיד מגיעים. לא הם לעולם לא מסרבים. מעבר לזה, מדי חנוכה הם מגיעים כולם, עוברים בין הילדים ומחלקים מתנות. זו חויה שאסור לפספס".

גם אבשלום כהן מתל אביב, יו"ר עמותת חיים, איש שכולו לב. אם כי מהסוג האחר. הוא מספר שהצטרף לעמותה לאחר שאיבד את בנו – בן, כשהיה רק בן 12. "זה היה 17 שנה לאחר שחלה בסרטן העצמות. לקח לי הרבה זמן להתאושש, אולם כשזה קרה, החלטתי שאני מקדיש את חיי לעשות טוב לחולי סרטן באהבה וללא תמורה. זה בא ממקום טהור. וכך כל מי שמצטרף אלי – כולל היחסי ציבור והיעוץ המשפטי. פה כולם יודעים שהכסף מגיע כמעט במלואו למיטת הילד".

"הילדים האלה הם האור הגדול שלי אחרי האובדן והחושך שהיה לי אחרי שבן הלך לנו. כשאני איתם – אני לא מרגיש שאני בעבודות שירות. אני עושה את זה באהבה גדולה".

עילאי עם אביו יאיר סוויסה יחד עם בלהה ניצן // ללא קרדיט

"מכבי תל אביב זה תרופה"

עילאי סוויסה, ילד מתוק עם חיוך כובש, רק בן 4.5 הגיע עם אבא שלו יאיר, מאשקלון. רגע לפני שהוא בוכה לאבא שהוא רוצה ללכת הביתה כי כואבת לו הבטן והוא רוצה להקיא, הוא אומר שהוא אוהב את יוגב אוחיון וגם את הקמע הצהוב דוני. בהפסקה, הוא מיד רץ לטלויזיה שבצד להציץ בתוכנית ילדים.

יאיר צוחק על הטיימינג ואומר, "תראי, שנינו אוהבים את הצהובים. משוגעים על מכבי. אבל, אני פה נטו בשביל עילאי". הם יעזבו את התא הרבה לפני תום המשחק.

בצד, ליאל אהרוני בן 26 מפתח תקוה, שהגיע עם שני חונכים שלו. הוא מראה לי בפלאפון את המייל שכתב לג'מצ'י ושהביא לו את כרטיס הכניסה לתא האקסלוסיבי. החונך שלו דניאל בר, סיפר: "יש לנו קבוצת וואטסאפ, 'החברים מהשכונה', שהוקמה במיוחד בשבילו. כל שבוע הוא מבשר לנו על עוד אתגר שעבר או בקשה שיש לו וכולנו מתגייסים. למשל הוא רק עבר תאוריה והוא מתכנן להתחיל בשיעורי נהיגה – את יודעת כמה כוחות זה נותן לנו? הרבה מעבר למה שאנחנו נותנים לו״.

רגע אחרי הוא שואל אותי איך הוא יכול להגיע לעוד משחק של מכבי. בלהה שומעת ומיד שולפת את הכרטיס ביקור שלה. "כשתרצה – תתקשר. אני כבר אסדר". הוא מחייך חיוך ענק ואומר, "את קוסמת".

איה כהן מגבעתיים, אם לשלושה ילדים. הגיעה עם בנה אורי, שנקי מהמחלה כבר שנה. "אין לך מושג מה זה עושה לילד כשאני אומרת לו שהולכים למשחק של מכבי – החיוך שלו שווה המון. כן, מכבי תל אביב זה תרופה. גם בימים של ספירות נמוכות – הוא לא מוותר ואנחנו מגיעים ויוצאים מחוזקים הרבה יותר". איה נהפכה עם הימים למתנדבת של עמותת חיים וכיום היא יושבת בדרקטוריון ומתנדבת בפועל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו