כארבעה וחצי חודשים לאחר הבחירות הכלליות בגרמניה, הגיעו הבוקר שתי המפלגות הגדולות במדינה - איחוד השמרנים בראשות אנגלה מרקל והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית בהנהגת מרטין שולץ - להסכם קואליציוני על הקמת ממשלה חדשה.
כעת אמור ההסכם לעבור לאישורם של כלל חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שם גוברת ההתנגדות להקמת ממשלת ״קואליציה גדולה״ חדשה.
הנהגת המפלגה הסוציאל דמוקרטית התנגדה לאחר הבחירות לחברות מחודשת בממשלה בראשות מרקל, אך נאלצה לחזור בה מהתנגדות זו בעקבות לחץ כבד שהפעיל עליה נשיא גרמניה עם כשלון הניסיון הראשון להקים ממשלה בראשות מרקל בשיתוף עם הליברלים ו״הירוקים״.
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אמורה לקבל בממשלה הבאה שורה של תיקי מפתח, בכללם משרדי החוץ, האוצר, העבודה, המשפטים, משפחה ואיכות סביבה.
השותפה הקטנה באיחוד השמרנים - המפלגה הסוציאל-נוצרית הבווארית, המתנגדת בתקיפות להגעה המונית של פליטים ומהגרים, תקבל לידיה את משרד הפנים.
עם זאת, ההסכם הקואליציוני כולל היענות לדרישת הסוציאל דמוקרטים לאפשר לפליטים, בעיקר מסוריה, להביא את בני משפחותיהם הקרובים לגרמניה במסגרת ״איחוד משפחות״.
מרטין שולץ, בעבר נשיא הפרלמנט האירופי, ימונה לשר חוץ בממשלתה הבאה של גרמניה, אם כחצי מיליון חברי מפלגת הסוציאל-דמוקרטית יאשרו את ההסכם הקואליציוני.
שולץ יחליף את זיגמר גבריאל, שגרם למשבר חמור ביחסים בין ארצו וישראל. שולץ זכור בעיקר מנאום שנשא בכנסת לפני מספר שנים בו התייחס ללקיחת מים ע״י ישראל מהאוכלוסיה הפלסטינית ביו״ש לטובת המתנחלים. שולץ התבסס בדבריו רק על עדויות של פעילים פלסטינים ולא בירר את העובדות במלואן.
במהלך מערכת הבחירות, התחייב שולץ באופן ברור למחויבותה של גרמניה לייחודיות הקשר עם ישראל.
כפי שפורסם לראשונה ב״ישראל היום״, ההסכם הקואליציוני הגרמני כולל לראשונה התייחסות ביקורתית כלפי מדיניות ההתנחלות של ישראל ומגדיר אותה כמנוגדת לחוק הבינלאומי.
ההסכם גם מבהיר שמעמדה של ירושלים ייקבע רק במסגרת הסדר הקבע בין ישראל והפלסטינים. עם זאת, בניגוד לשיטות ההסכם הראשונית ובעקבות לחץ של ארגונים יהודיים ופרו ישראלים בגרמניה הוספה להסכם הכרה מחודשת באופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל.
ההסכם הקואליציוני כולל לראשונה התחייבות לפעול במסגרת אירופית לתמיכה כספית באונר״א, כתחליף לקיצוץ כספי הסיוע האמריקנים לסוכנות הפליטים הזו. מנגד ההסכם כולל גם גינוי חריף להסתה ולהפצת שנאה.
ההסכם קובע שאין להעמיד בספק את זכות קיומה של מדינת ישראל, ששני הצדדים - הישראלי והפלסטיני - נדרשים להפסיק לאלתר פעולות שמונעות התקדמות לעבר הסדר מדיני וכי יש צורך דחוף לפעול לקידום הדמוקרטיה בכל הרמות. הכותרת היא כמובן נושא ההתנחלויות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו