עריקות בלי לשבת בכלא? יש חיה כזאת

בשיתוף ברק רום

דין משמעתי ללא כל פגיעה בחיים האזרחיים בשל השתמטות של שנה ומחצה או לחייל שמסרב למסור דגימת שתן למרות צו קצין שיפוט בכיר? הבאה בפני שופט תוך פחות מ-24 שעות מתחילת חקירת מצ”ח? עד ללפני מספר שנים או אפילו חודשים, הסדרים שכאלה נשמעו דמיוניים במערכת המשפט הצבאית. ובכן, לא עוד.

בשנים האחרונות, יושמו שינויים רבים ומשמעותיים בכל שנוגע לזכויות חיילים והאפשרויות המשפטיות שעומדות לרשותם במסגרת הליכים פליליים ומשמעתיים שמתנהלים כנגדם. מדובר בשינויים חקיקה ובעיקר אכיפה, שמרחיבים את סל הכלים שהיה קיים עד היום בצורה משמעותית ומאפשרים הזדמנויות שמקלות על החיילים המובנים רבים – היעדר רישום פלילי, פחות כתבי אישום, תקופות כליאה ומעצר מקוצרות ועוד. היכרות עם ההסדרים החדשים חשובה וחיונית, על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה בחייל.

ראשית, מעט על העבר. בתי הדין הצבאיים והפרקליטות הצבאית, האמונים על אכיפת החוק בצה”ל ומערכת המשפט שלו, נודעים במדיניות האכיפה המחמירה במגוון עבירות, שימוש נרחב בעונשי מאסר והכתמת אלפי חיילים שמתגייסים לשירות ברישום פלילי שמלווה אותם לחייהם האזרחיים, כשהעבירות הנפוצות ביותר הינן עריקות ועבירות סמים בצבא, אולם לא רק – תיקי אלימות, מין, רכוש ונשק, גם הם רבים נפוצים למדיי.

לפנייה ישירה אל עו”ד יובל קגן לחץ/י כאן

בשנים האחרונות, רוח רעננה מחדשת את מדיניות האכיפה הצבאית. תקופת המעצר עד להבאה בפני שופט בתיקי מצ”ח (כלל העבירות הפליליות שאינן עריקות או השתמטות) התקצר בחצי ל-24 שעות ופחות. מדיניות שימוש ב”הסדרי הקפאה” או “הסדרים מותנים” בשלל עבירות – עבירות שימוש בסמים בהיקף מצומצם, זיוף גימלים, רכוש ועוד, שמביאה לכך שבמקרים רבים, יסתיים ההליך ללא כל פגיעה בעתידו של החייל. לפני חודשים בודדים, שונה רף ההעמדה לדין בעבירות של היעדר מן השירות – השתמטות, עריקות מסדיר ועריקות משירות מילואים, באופן המטיב עם החיילים כך שרק בהיעדרויות ארוכות יותר מבעבר יתנהלו הליכים פליליים בבתי דין צבאיים. עבירת סירוב למסור דגימת שתן, מהעבירות הנפוצות בבתי הדין הצבאיים, הפכה להיות עבירה משמעתית כל עוד היא נעברת לראשונה ולא נלוות לה נסיבות מחמירות שונות.

בתקופה הנוכחית ממש מתחיל לפעול “פיילוט” של בית דין משלב, במסגרתו בחלק מהעבירות העריקות, ניתן יהיה להגיע למתווה בו בכפוף לשירות צבאי מוצלח, יינתנו לחיילים כלים ייחודיים להתגבר על הקשיים מולם הם ניצבים, כשגולת הכותרת – סיום ההליך ללא עונש מאסר ולעיתים בביטול התיק. בשלב זה, מדובר בפרויקט שיצא לפועל במתכונת מצומצמת, במספר יחידות בודדות ובכפוף לתנאים מוגדרים.

כל אלה, הינם בנוסף לתיקון משמעותי בן מספר שנים, המשליך על השלכות התיקים בבתי הדין הצבאיים, תיקון 63 לחוק השיפוט הצבאי, שמאפשר לחיילים רבים לסיים את ההליכים עם השלכות מינוריות באופן יחסי על חייהם.

שינויים אלה הינם בלי כל ספק הזדמנות, של מערכת שאינה שוקטת על שמריה ומבינה, שמי שהתגייסו לשירות צבאי, לרוב צעירים נורמטיביים ותורמים, ראוי שיבואו לקראתם גם כשהם מסתבכים באירועים בעלי רמת חומרה מוגבלת.

סל הכלים החדש מרחיב ומדגיש את הצורך שבייצוג משפטי מקצועי על ידי עורכי דין המכירים אותו על בוריו, באופן שיאפשר להגיע לתוצאות מיטביות בכל תיק ותיק. אם בעבר, האפשרויות היו מוגבלות – הרשעה או זיכוי, עונש זה או אחר, הרי שכעת המנעד הוא רחב ומשמעותי הרבה יותר.

האם בשינויים הללו יש די? ודאי שלא. מערכת המשפט הצבאית ממשיכה לשלוח חיילים רבים לעונשי מאסר, נעדרת כלים שיקומיים רבים כמו שירות המבחן (בימים אלה תלויה ועומדת הצעת חוק של ח”כ ענת ברקו להחלת הסדר דומה לשירות המבחן על חיילים), ובסופו של יום, גם כעת צעירים נורמטיביים רבים יוצאים מהשירות הצבאי עם כתם זה או אחר על חייהם, לעיתים בשל עבירות שאינן מן החמורות. עם זאת, אין כל ספק שמדובר בשינויים מבורכים שנותנים את אותותיהם כבר כיום וימשיכו להשפיע גם בעתיד הקרוב.

עו”ד יובל קגןהוא עורך דין בעל משרד העוסק בדיני צבא, משפט פלילי ומשפט מנהלי. שירת בעברו כתובע צבאי וכסנגור צבאי וסנגור פיקודי בדרגת רב-סרן בסנגוריה הצבאית. אין באמור להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.

בשיתוף ברק רום