החנוונים פותחים במאבק: "נמאס לנו להיות שק חבטות"
בשל המלחמה נפגעה מאוד האספקה הסדירה של מוצרים. צמצום היבוא מחו"ל והקטנת הייצור בארץ, בצירוף הבעיות שנוצרו בדרכים בשל מארבים והתקפות הערבים על כלי רכב יהודיים, גרמו לכך שפחות ופחות תוצרת הגיעה לחנויות המכולת.
ואולם הצרכים של משקי הבית נותרו כשהיו, ומדי יום נגרמה לעקרות בית רבות עוגמת נפש בבואן למכולת למצוא מדפים ריקים, בנימוק ש"הסחורה לא הגיעה היום" או שכבר נחטפה בבוקר על ידי עקרות בית חרוצות שהשכימו קום. תורים המשתרכים בחזיתות החנויות הפכו למחזה נפוץ, והתסכול של עקרות בית מול המחסור בסחורה היה מוצא את פורקנו בתלונות ובטרוניות שהופנו כלפי בעל המכולת, בעיקר האשמות על "פרוטקציה" והעדפת עקרת בית אחת מול רעותה בעיני ה"מכולתניק".
לחנוונים נמאס מהמצב שאליו נקלעו, ולכן ארגן "אחוד סוחרי המכולת" כנס שנערך בתל אביב ב־28 בינואר 1948, במטרה לדון ולטכס עצה. מזכיר "אחוד סוחרי המכולת", הרב ר' פלדמן, נשא נאום בפני הנוכחים ואמר, בין השאר, ש"סבל הצרכנים מובן, אך לא החנוונים אשמים ברוב המקרים שבהם הצרכנים לא מקבלים את המצרכים הנדרשים על ידם".
בעלי המכולת הפנו האשמות בעיקר כלפי הסיטונאים, המשווקים את התוצרת לפתח המכולת, וטענו לאספקה לא שוויונית: "לסיטונאים יש העדפות משלהם", טען יו"ר "אחוד סוחרי המכולת", א' סגל, והוסיף: "הם קובעים בעצמם ובשרירות ליבם איזה חנויות מכולת תיהנינה מאספקה סבירה, ואיזה חנויות יסבלו ממחסור באספקה".
עניין אחר שהציק מאוד לחנוונים, ואף הועלה לדיון בכנס, הוא ההאשמה הרווחת לאחרונה כלפי ציבור החנוונים בנוגע לספסרות במוצרים והפקעת מחירים. "נמאס לנו מההשמצות האלה", קרא בקול ובזעם מעל בימת הכנס נציג החנוונים, ש' פרלמן. "הפכנו לציבור הכי מושמץ בארץ ישראל, ללא כל הצדקה. אם אכן יש פה ושם חנוונים הפועלים ללא אמות מוסר כלשהן ומנצלים את המצב לטובתם - יטרחו בבקשה השלטונות לחשוף אותם, לגלות שמם ברבים ולהעניש אותם בכל חומרת הדין, עד כדי סגירת בית העסק, אך אנו, בעלי המכולות בארץ, לא יכולים לסבול יותר את המצב שבו משחירים את פנינו ברבים, ללא כל עוול בכפינו".
חבר ועד "אחוד סוחרי המכולת", ר' וולין, דיווח שדווקא בעניין זה הוא "יכול להיות היום איש בשורה. כבר בימים הקרובים יחל בפעילותו בית הדין לספסרות. מכתבי מינוי לשופטים עבור בית דין זה כבר נשלחו, ובפניו יובאו בעלי חנויות מכולת סוררים שייענשו, כך כולנו מקווים, בכל חומרת הדין".
כנס החנוונים הסתיים בקריאה לממשלה "לעשות סדר" במצב שנוצר, בדרך של הקמת ועדה ציבורית מוסמכת, "שתדאג מחד גיסא להשגת אספקה שוטפת של מצרכים נדרשים, ומאידך גיסא תדאג לפיקוח על חלוקה הוגנת בין חנויות המכולת השונות, על פי גודלן היחסי וכמות בתי האב שכל חנות מכולת משרתת".
למען עצורי קפריסין: אוספים סיגריות, שוקולד ושימורי דגים
בחודשים האחרונים מורגשת התגברות משמעותית בפעילות היישוב למען המעפילים השוהים במחנות המעצר הבריטיים בקפריסין. מצבם של ניצולי שואה אלה - שאוניות המעפילים שבהן ביקשו להגיע לארץ ישראל נעצרו על ידי המשחתות הבריטיות בלב ים והובלו למעצר באי השכן - נגע תמיד ללב אנשי היישוב. ובמיוחד בשעה זאת, לקראת ההכרזה על הקמת המדינה, כשנפשם של העצורים כלה להגיע לארץ ולהשתתף במאמצי ההקמה - ניכרת עוד יותר תחושת ההזדהות של בני היישוב עם אחיהם העצורים מעבר לים.
אי לכך ארגן "הוועד למען גולי קפריסין", השבוע לפני 70 שנים, מבצע לאיסוף פריטים מהבתים בעבור הגולים שבמחנות. מכונית סבבה ברחובות תל אביב וקראה ברמקול לתושבי העיר לתרום פריטים לטובת המעפילים העצורים. היענות התל־אביבים היתה גדולה מהציפיות, וכמויות גדולות של בגדים, נעליים, צעצועים לילדים ופריטים רבים נוספים נאספו, במגמה לשלוח אותם למחנות בהקדם, מייד לאחר שימוינו, יוטלאו ויתוקנו לפי הצורך, וייארזו בחבילות מתאימות.
סניף "הוועד למען גולי קפריסין" בחיפה פתח ביוזמה אחרת, שבמסגרתה תלה ברחבי העיר מודעות המבקשות מהתושבים תרומה של "לירה או שתיים" בעבור "חבילות עידוד" שיוכנו בארץ ויישלחו לעצורים במחנות. בתרומה של לירה אחת יהיה אפשר להכין חבילה שתכיל קופסאות שקדים, צימוקים וביסקוויטים, שתי קופסאות שימורי דגים, שתי חפיסות שוקולד ו־30 סיגריות. דוגמאות של חבילות עידוד אלה הוצבו בכמה חנויות מרכזיות בעיר, וכל מי שביקש להשתתף במבצע עידוד זה התבקש לסור למשרדי הוועד ולהעלות שם את תרומתו.
"הוועד למען גולי קפריסין" הודיע השבוע לפני 70 שנים על מבצע נוסף למען הגולים, בשם "דרישת שלום מקובצת", שבו יוכל כל אחד מאנשי היישוב בארץ ישראל לבקר באחד ממשרדי הוועד בתל אביב או בחיפה, ומשם להעביר דרישת שלום כתובה לחברים או לקרובי המשפחה העצורים במחנות. המבקשים לעשות שימוש בשירות זה נדרשו להעלות את דבריהם על הכתב בצמצום רב ולצרף את שם האדם שאליו מיועדת ההודעה, בתוספת שם מחנה המעצר בקפריסין שבו הוא נמצא.
כמו כן, נמסר ש"הוועד למען גולי קפריסין", בשיתוף הג'וינט, הצליחו להגיע להסכם עם חברת "אווירון", שתחל ממש בימים הקרובים להפעיל שלוש טיסות שבועיות מלוד לקפריסין במטוס דו־מנועי. בכך תתאפשר העברה מהירה של חבילות ודברי דואר לעצורים, נוסף על ביקורים של תושבי הארץ, שיוכלו כעת לטוס לאי השכן ולבקר שם את בני משפחתם העצורים.
נטיעות ט"ו בשבט על גדות הירקון
טקס ט"ו בשבט נאה וצנוע של נטיעת עצים נערך ב־26 בינואר 1948 מטעם מועצת המורים בתל אביב. הטקס נפתח בדברי יו"ר מועצת העיר תל אביב, י' בן־אריה, ששילב בדברי ברכתו גם את עניין עמידתם של צעירי ישראל במערכה הנוכחית.
השנה, בשל המצב, השתתפו בטקס הנטיעות כמה מאות ילדים בלבד, לעומת האלפים שהתייצבו בשנים הקודמות. ניטעו 1,200 שתילי אורן ירושלמי על שטח של שלושה דונמים לאורך הירקון. חורשה זו תתחבר בעתיד עם החורשה שליד בית העולים של הסוכנות (המשמש עתה בית חולים ממשלתי למושבות). הקרקע שייכת לגרמני, שלא חי בארץ, ולשיטת מועצת המורים, בנטיעה זו "נגאל השטח מידיים זרות".
ערביי נמל יפו פוגעים בסחורה יהודית
ב־1 בפברואר 1948 פקעה סבלנותם של סוחרי תל אביב בכל הנוגע למחדלי הממשלה הבריטית בניהול נמל יפו, מחדלים הפוגעים, לטענתם, קשות בעסקי היבואנים התל־אביבים.
מאז תחילת המלחמה בסוף נובמבר 1947 עשו פקידי המכס הערבים של נמל יפו דין לעצמם, והם מסרבים לאפשר ליבואנים היהודים להוציא סחורות מיובאות משטח הנמל. אי לכך הצטברו בנמל במהלך החודשיים האחרונים סחורות בשווי של כ־170 אלף לירות ארץ־ישראליות (לא"י). מדובר במטענים של אגוזים, שקדים ופירות יבשים אחרים, סוכר, מזון משומר ועוד, בסך כולל של כ־1,400 טונות, המוטלים במחסני הנמל כאבן שאין לה הופכין וגורמים לסוחרים נזקים עצומים.
השבוע לפני 70 שנים החליטה לשכת המסחר התל־אביבית להפסיק להמתין להתערבות הממשלה הבריטית בא"י לטובת הסוחרים היהודים. במברק חריף בסגנונו, שנשלח מתל אביב למזכיר הממשלה הבריטית בירושלים, דרשה לשכת המסחר מהממשלה להתערב באופן מיידי במשבר, ולהורות לוועד הערבי העליון להנחות את פקידי המכס הערבים לשחרר את הסחורות לאלתר.
כמו כן, פנתה הלשכה לנציגות חברת הביטוח "לוידס" בתל אביב והתרתה בנציגיה באומרה שמאחר שכל הסחורות מבוטחות על ידי "לוידס" הבריטית - מתכוונת לשכת המסחר להכריז כבר בימים הקרובים על מטעני הסחורות בנמל יפו כאבודים, ולהנחות בהתאם את היבואנים להפעיל את פוליסות הביטוח שלהם ולדרוש את הפיצוי המגיע להם מחברת הביטוח. החברה, מצידה, פנתה באופן בהול להנהלת "לוידס" בלונדון, וזאת קיימה ישיבה דחופה עם פקידי משרד המושבות הבריטי בלונדון, במגמה להביא לשחרור הסחורות לפני שהחברה תיאלץ לפצות את היבואנים בסכומי עתק.
חדש: ארגון לאמנים
ב־27 בינואר 1948 מדווח העיתון "דבר" על הקמת "ארגון האמנים הארץ־ישראלי": "באסיפת האמנים שנערכה בשבת האחרונה בבית ברנר בתל אביב השתתפו שחקני התיאטראות, חברי תזמורת ואמנים בודדים", מדווח העיתון ומוסיף: "דברי ברכה בשם המזכירות אמר א' שכטר, ולאחר מכן נוהל דיון מעמיק בין משתתפי האסיפה בנוגע לבעיות המיוחדות של האמן בתחום הפעולה המקצועית".
במהלך האסיפה נבחר ועד פעולה, שתפקידו יהיה לערוך מפקד בקרב כל האמנים היהודים בארץ ישראל, ובמקביל להקים את סקציית האמנים בהסתדרות. ("דבר")
משחקים מתבטלים
בשל קשיים שהערימו השלטונות הארץ־ישראליים על יציאת משלחת הספורטאים העברים לאולימפיאדת החורף בסנט מוריץ שבשווייץ - לא הספיקה המשלחת לצאת מהארץ בזמן.
הנהלת המשלחת נאלצה להודיע ברגע האחרון לוועד המארגן של אולימפיאדת החורף, שנבצר מהספורטאים העברים להשתתף.
במקביל הודיעה קבוצת הכדורגל ההונגרית הידועה "אויפשט", שעמדה לשחק השבוע לפני 70 שנים בארץ מול מכבי תל אביב, על ביטול הגעתה. נציגי הקבוצה תירצו את ביטול המשחק בטענה שהם נדרשו לחזור להונגריה בשל הקדמת משחקי הכדורגל שם, אולם התברר שבזמן המשחק שהיה אמור להתקיים בתל אביב - קיימה "אויפשט" משחק ידידות בעיר הנמל פורט סעיד שבמצרים. ("משמר")
אינג'נירים בטכניון
בטקס שנערך ב־24 בינואר 1948 באולם הטכניון העברי בחיפה, בהשתתפות מוזמנים רבים, הוכתרו 61 צעירים ב"דיפלום אינג'ניר", כך מוסר העיתון "הבקר", השבוע לפני 70 שנים. "רק 58 צעירים קיבלו לידם בטכס את הדיפלום, שכן שלושה מהם נפלו בעת מילוי חובתם הלאומית", הוסיף הדיווח.
נמסר כי 31 מבין המסיימים הם מהנדסים, עשרה ארכיטקטים, 12 טכנולוגים והשאר הם כימאים. ("הבקר")
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו