חיים גורי היה, כידוע, לא רק אייקון ספרותי - אלא אחד מהלוחמים למען שחרור ירושלים וחבר דור מקימי הפלמ"ח. בקיץ 2014 התראיין לסיגל ארביטמן וסיפר מעל דפי "ישראל היום" על ההבדלים בין ארץ ישראל בשנותיה הראשונות לזו של היום.
לשיחה חברו שניים מחבריו של גורי לפעילות הצבאית: תא"ל (מיל') ישכה (יששכר) שדמי, ממייסדי קורס הקצינים הראשון בצבא ומאוחר יותר מפקד בה"ד 1, ואלוף (מיל') עמוס חורב, מדריך קצינים צעירים עוד בתקופת הפלמ"ח ולאחר מכן מפקדם של שני הראשונים בקורס הקצינים שלהם בפלמ"ח.
כל השלושה הסכימו כי אי אפשר להשוות בין הצבא של קום המדינה לצה"ל המודרני של ימינו. חיים גורי אמר אז כי "היינו צבא של אביונים. אילו היה ברשותנו אז הנשק שיש לצה"ל היום, היינו יכולים לסיים את מלחמת יום הכיפורים בכמה שעות. בזמן הפלמ"ח, מעבר לתרבות ההיררכיה ששלטה בצה"ל היתה גם 'תרבות המעגל': כל ערב היינו יושבים סביב המדורה, משוחחים, שרים ורוקדים. האם היום מתקיימים טקסים מהסוג הזה? אני לא יודע, הייתי רוצה לקוות שכן".
עוד אמר גורי כי פעם היתה גישה צנועה יותר, שהתבטאה בכך שבכירים עבדו בכל מקצוע, כמו צעירים, כדי להתפרנס. "כולם הלכו לעבוד - גם הקצינים - כדי שיהיה מספיק כסף לכולם", אמר, "עבדנו ונלחמנו. במלחמות הגדולות שבהן השתתפתי ראיתי אנשים בפעולות של גבורה עילאית, כמו בחור שנפצע במלחמת יום הכיפורים וברח מבית החולים כדי לחזור ולעזור בלחימה".
לקראת סוף השיחה הביע גורי את צערו על הקרעים בעם ואמר כי העובדה שאנו "אומה מפולגת וקרועה לגזרים - זה מה שמפחיד אותי בארץ היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו