פרשנות: הרומן הכפול של פוטין

ביקור הבזק של נתניהו במוסקבההוא המשך ישיר לפגישתו עם הנשיא פוטין בסוצ'י, שלחופי הים השחור, באוגוסט שעבר. כבר בשיחה ההיא אמר ראש הממשלה לנשיא הרוסי כי אם תצטרך, ישראל לא תהסס לפעול גם לבדה כדי למנוע התבססות של איראן בסוריה ובלבנון.

תכיפות הפגישות ברוסיה מעידה שישראל לא נרגעה מאז. אולי ההפך הוא הנכון. יש שורה ארוכה של סימנים, שמעידים על כך שישראל ממשיכה להיות מוטרדת מן המתרחש בגבולה הצפוני. זה מתבטא בתקיפות, שיוחסו לחיל האוויר, על מחסני נשק של חיזבאללה בסוריה, עבור לאזהרה יוצאת הדופן של דובר צה"ל בתקשורת הלבנונית מפני הפיכת לבנון ל"מחסן טילים ענק של איראן" וכלה בדברי שר הביטחון אמש. השר ליברמן דיבר על מאמץ ישראלי למצות את כל "מנופי הלחץ המדיני", כדי שלא להגיע למלחמת לבנון שלישית.

לעניין זה,רוסיה היא ללא ספק הכתובת העיקריתויכולה, אם תרצה, לשמש מנוף לחץ משמעותי על האיראנים. הרוסים מגדירים אמנם את יחסיהם עם איראן כ"ברית אסטרטגית" וזקוקים לאיראנים כדי לנסות ולקדם הסדר מדיני לסיום המלחמה בסוריה, אבל האינטרסים אינם זהים ולעתים אפילו מנוגדים. כך, למשל, עד כה לא ברור אם טהרן תהיה שותפה ותזכה לנתחים כלכליים מתהליך שיקומה של סוריה, אם וכאשר יתחיל אי פעם.

יתרה מזאת, הרוסים, שעד כה לכאורה העלימו עין מתקיפות המיוחסות של חיל האוויר בשטחה של סוריה, מבינים היטב שאם תיאלץ ישראל לתקוף גם בלבנוןכדי לסכל את שדרוג ארסנל הטילים של חיזבאללה, עלול הדבר להוביל להתלקחות רבתי שתסכן את אינטרסי רוסיה במזרח התיכון ותעיב על הישגיה בסוריה.

גם צירופו של ראש אמ"ן לפמליית ראש הממשלה נועד לחדד אצל הרוסים את ההבנה שישראל לא תוכל לעבור להשלים עם היווצרותו של "סהר שיעי" בגבולה הצפוני עם סוריה ולבנון, לאמור: טבעת מאיימת, שמורכבת מיחידות של חיזבאללה ומיליציות פרו־איראניות ברמת הגולן ובלבנון, כשהן מגובות בנשק איראני ובארסנל טילים מדויק.

פוטין כמו פוטין, שומר את הקלפים קרוב לחזה. גם אחרי הפגישה אתמול במוסקבה עדיין לא ברור עד כמה יהיה מוכן לסייע כדי לבלום את האיראנים. אבל רוסיה היא כרגע הכתובת העיקרית וכמעט היחידה. הנשיא טראמפ מודע, אמנם, היטב לחתרנות האיראנית באזור ומשקיע מאמץ רב בניסיון לתקן את הסכם הגרעין, אבל עד כה לא הבטיח את תמיכת וושינגטון במהלך של ישראל - אם יידרש - להרחיק את האיום השיעי מגבולותיה.