בואו נזכיר שוב: דאבוס היא מקום ההתרחשות של "הר הקסמים", הרומן הקלאסי של תומס מאן. בעבר, דאבוס היתה סמל לניתוק חברתי ומדיני; הפעם דאבוס נראית כמחנה עבודה של המנהיגים הבכירים בעולם ולא כמחנה נופש. כל זאת בלי ניהול של יו"ר תורן של עצרת האו"ם או מועצת הביטחון. אתמול היא הפכה לזירת התכתשות מדינית בעקבות דבריו הבוטים של הנשיא טראמפ, שהתייצב לחלוטין לצד ישראל. אבו מאזן עוד הספיק להיכנס לחדשות השעה שמונה כדי להכריז בנוסח העכבר ששאג: אם ירושלים לא על השולחן, אמריקה לא תהיה ליד השולחן.
הפלשתינים לא נעלמים כי הם נמצאים כאן, ולא משנה מה אומרת ארה"ב וכמה זה מוצא חן בעיני ישראל. אבל ייתכן מאוד שעידן טראמפ ונתניהו מסמן את קץ הפלשתיניזם. יש מדינה שנקראת ישראל ויש לה עיר בירה וזוהי האמת, וצריך להכיר בה. זה עכשיו הצד הנכון של ההיסטוריה, בניגוד לדעתו של הנשיא הקודם אובאמה ותיבת התהודה שלו בן רודס. האם במצב הזה אפשר יהיה לחזור למשא ומתן? התשובה היא כן. אבל הפלשתינים יצטרכו להסתגל למצב שישראל מגיעה לשולחן מעמדת כוח. ויעדי המשא ומתן יהיו מוגבלים לשדרוג הריבונות הפלשתינית שתהיה פחות ממדינה, ומה שנחשב לנושאי הליבה לא יעלו כלל על השולחן בעידן הנוכחי. מי בעד? ראש הממשלה בעד. מי נגד? קואליציה רחבה בין רמאללה, הליכוד והבית היהודי.
בנימין נתניהו קצר בדאבוס, וקודם לכן בהודו ובביקור סגן הנשיא פנס, את הדיבידנדים על המערכה האופוזיציונית שניהל נגד הממשל האמריקני הקודם של אובאמה. ישראל בהנהגת נתניהו היא מדינה אשר כל מדינה רצינית בעולם רוצה לעשות איתה עסקים, וזה השתקף במסע לחיצות הידיים והחיבוקים של שלושת הימים האחרונים.
בימי אובאמה וג'ון קרי ישראל הודרה מהמגעים על עסקת הגרעין האיראנית ונאלצה לתקוף ולהתנגד מבחוץ על ידי הפעלת לחצים ומנופים. אתמול התברר שהקהילה הבינלאומית בהנהגת הנשיא טראמפ מבצעת תפנית בנושא האיראני. התפנית של טראמפ והשותפות האירופיות להסכם הגרעין לא היתה מתרחשת אם ישראל לא היתה מציבה את ההתנגדות שלה בצורה נחרצת, שקוממה עליה לא מעט גורמים. ונוסף על כך, ישראל איננה מודרת. עכשיו - כפי שאפשר היה ללמוד מהפגישה אתמול עם טראמפ, וקודם לכן עם מרקל ומקרון - היא במרכז העניינים.
אין זה נכון שמסעו של ראש הממשלה בעיירה המושלגת בשווייץ הוא הוכחה שאפשר לזכות בלוטו בלי לקנות כרטיס. ביבי עבד על ההישגים האלה במשך 35 שנה, ואף שילם מחירים גבוהים ביותר, כולל מתקפות תעמולתיות ומשטרתיות.
הנושאים שבהם יש לישראל דרישות, ידועים. זה קודם כל שקיפות בדו"חות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וטיפול בסעיף ההתפוגגות של ההסכם. מומחי גרעין לא מוציאים מכלל אפשרות שאיראן ממשיכה להתקדם לכיוון של פצצה גרעינית בשיתוף עם צפון קוריאה. האמירה של ראש הממשלה, שישראל תגבה את ארה"ב אם תפרוש מההסכם, היא סוג של עמדת מיקוח. זה לא אומר שישראל באמת רוצה לחסל את ההסכם.
בהר הקסמים יש תחושה שעננות קודרת של שנים התפוגגה והשמיים בהירים. קלפי ההסדר הישנים לא רק נטרפו, אלא הושלכו מהשולחן. מה שנשאר זה בעיקר לדאוג לתחזוקת הרשות הפלשתינית. זה הרבה מאוד.
בדאבוס יש תחושה שעננות קודרת של שנים התפוגגה והשמיים בהירים. קלפי ההסדר הישנים
לא רק נטרפו, אלא הושלכו מהשולחן
דאבוס - הר הקסמים
