זיכרון מצולם

כאב משותף.סטודנטים מסיירים במחנה הריכוז וההשמדה הפולני מיידנק, ב־2006, כחלק מפרויקט "מצעד הזיכרון והתקווה" – הפועל משנת 2001 נוסף על "מצעד החיים". התוכנית מיועדת לסטודנטים מרקעים דתיים ואתניים שונים, והיא דנה בסכנות הכרוכות בחוסר סובלנות, בגזענות ובאנטישמיות, דרך לימוד השואה והפשעים שנעשים נגד אוכלוסיות מיעוטים נרדפות בעולם.צילום: יוסי זליגר

לא לשנוא.ניצול השואה נייט ליפסגר (מימין) השתתף ב"מצעד החיים" 18 פעמים (בצילום: בשנת 2000). הוא נולד ב־1928 בפולין, שרד את גטו סוסנוביץ ואת מחנה ההשמדה אושוויץ־בירקנאו. במפגש עם בני נוער סיפר כיצד שוכן עם 500 אסירים בצריפים על דרגשי עץ, והורשה להשתמש בשירותים פרימיטיביים פעם אחת ביום. כשנשאל על ידי תלמיד בקהל אם "הוא שונא את החיילים הגרמנים", השיב נייט, המתגורר כיום בקנדה: "עלינו להיזהר משנאה, כי היא הורסת גם אותנו מבפנים".צילום: יגאל הכט

מול השמות.אניטה אקשטיין, ניצולת שואה ילידת פולין, מבקרת באנדרטה לזכר קורבנות מחנה ההשמדה בלז'ץ, שם נספו הוריה. אניטה הוברחה במהלך המלחמה בשק, ערב פינוי הגטו שממנו גורשה משפחתה לבלז'ץ. עד סוף המלחמה הסתתרה אצל כומר פולני, ובאפריל 1946 התאחדה עם דודתה, שניצלה בזכות פועלו של אוסקר שינדלר. כיום היא מתגוררת בטורונטו, קנדה, והשנה תשתתף ב"מצעד החיים" בפעם ה־18.צילום: יוסי זליגר

בשם הוורד.פרחים שהניחו משתתפי המצעד ב־2006 על גדר התיל של מחנה ההשמדה באושוויץ, שהיתה מחושמלת ומנעה מאסירי המחנה לברוח. מ־1942 עד 1944 נשלחו לתאי הגזים באושוויץ 1.1 מיליון אסירים, 90 אחוזים מהם יהודים. במהלך עשרה שבועות בשנת 1944, שנה לפני תום המלחמה, נספו עוד כ־500 אלף יהודים שהגיעו מהונגריה.צילום: יוסי זליגר

צרוב בעור.אביו ואחיו הבכור של אשר אהוד (במרכז) גורשו מהגטו בפולין. אמו ואחיו הצעיר נרצחו במחנה חלמנו. אשר, שנותר לבדו, פונה ב־1944 למחנה E, בלוק 4, באושוויץ־בירקנאו, שם פגש את אחיו הבכור. בינואר 1945, והוא בן 17, נשלח לצעדות המוות, אך שרד ועלה ארצה. עם אחיו התאחד שוב רק כעבור 40 שנה. בצילום הוא מציג את קעקוע המספר שעל ידו, לעיני משלחת של קציני צה"ל במצעד.צילום: משה מילנר

מאפילה לאור.משלחת עיוורים מישראל חוצה את שערי אושוויץ עם כלבי נחייה ב"מצעד החיים" 2013. הנאצים רצחו גם אנשים עם מוגבלויות, והרבו להשתמש בכלבים מאומנים להטלת אימה על האסירים. ניצול השואה מקס גלאובן הבחין במשלחת והתרגש עד דמעות: "לראות את בעלי החיים שהנאצים השתמשו בהם כדי לפגוע בנו נחלצים לעזרתנו באותו מקום בדיוק - זה מראה יוצא דופן של ניצחון אמיתי".צילום: Jacek Bendarczyk/EPA

תבכי, ילדה.תלמידה ישראלית ב"מצעד החיים" 2010, דומעת למשמע סיפורי הזוועה על תנאי המחיה הקשים של ניצולי המחנות.צילום: Rian Blau

התערוכה "עדים - מעבירים את לפיד זיכרון השואה לדורות הבאים" תיפתח ב־29 בינואר במעמד מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ובחסות שגריר ישראל באו"ם, דני דנון. התערוכה, הכוללת 70 צילומים, תוצג בבניין האו"ם במשך שבועיים. אוצר: אלי רובינשטיין