"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרי הדמיון: בקרוב - הוזלה במחירי האננס
בארץ מגדלים מעט אננס והיבוא כמעט לא מתאפשר - זו הסיבה שמחירו עומד על עשרות שקלים ליחידה • משרד החקלאות מקדם שינוי שיוריד את מחירי הפרי האהוב
מסתמן: אננס במחיר שפוי | צילום: GettyImages

פרי הדמיון: בקרוב - הוזלה במחירי האננס

בארץ מגדלים מעט אננס והיבוא כמעט לא מתאפשר - זו הסיבה שמחירו עומד על עשרות שקלים ליחידה • משרד החקלאות מקדם שינוי שיוריד את מחירי הפרי האהוב

דניאל רוט-אבנרי
, עודכן

בשורה לחובבי הפרי האקזוטי:משרד החקלאותהוציא בימים האחרונים קול קורא בעניין יבולהאננס, כך נודע ל"ישראל היום". זאת כדי להוריד את עלות האננס לצרכן, שעולה כיום עשרות שקלים ליחידה.

לדברי המשרד, יש עוד כברת דרך לעשות כדי להוריד את עלויות הפרי ברשתות השיווק. הבעייתיות היא שקשה מאוד לגדל אותו בתנאי האקלים של מדינת ישראל, ושרוב היבול מבוסס על יבוא ממדינות טרופיות. הסכנה ביבוא ממדינות אלה היא המזיקים, שמסתתרים בעיקר בתוך כתר הפרי, החלק העליון בעל העלים הירוקים.

במשרד מסבירים כי כתרי האננס מלאים במזיקים, וכי יש סכנה ממשית שמזיקים מסוכנים אלה "יעשו עלייה" למדינת ישראל. המשמעויות של כניסת מזיקים אלה לגבולותינו חמורות, שכן אין אויב שיוכל לאכול אותן בשרשרת המזון והן יכולות להביא להרס ענפי חקלאות שלמים. מכאן שכדי לייבא אננס, יש צורך בהסרת הכתר, תהליך שמייקר את הפרי. בעיה נוספת היא שברגע שהכתר מוסר, חיי המדף של הפרי מתקצרים משמעותית. גם כאן יש משמעויות כלכליות, שבסופו של דבר מתגלגלות לכיסו של הצרכן.

הגידול המקומי של אננס הוא קטן יחסית ועומד על 1,200 דונם, שמפיקים כ־2,500 טונות בשנה. כיום מייבאים אננס לישראל מהרפובליקה הדומיניקנית ומקניה. במשרד החקלאות מציינים כי המטרה היא למצוא כמה שיותר שווקים חדשים לייבא מהם אננס, ואפילו מקומות שמהם אפשר לייבא את הפרי עם הכתר, ללא סכנת מזיקים. באירופה ובמדינות רבות בעולם, המקפידות על מניעת כניסת נגעים, מתירים לייבא אננס ממדינות רבות מבלי לכרות את הכתר.

עתה משרד החקלאות פתח את העניין ל"שימוע" כדי לבחון שינוי למצב הקיים ולהתיר ייבוא ממדינות רבות נוספות עם כתר, כדי להוזיל משמעותית את האננס, כפי שקורה במדינות רבות באירופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...