"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
במקום שתהא ביטוי לאחדות ולשלווה - הפכו את השבת למוקד המערכה
ליברמן החליף את לפיד ויצא במחול עם דרעי • ההתלהמות והשלטים ממחישים את הסכנה שלפתחה של החברה הישראלית • פרשנות
הפגנת המרכולים באשדוד

במקום שתהא ביטוי לאחדות ולשלווה - הפכו את השבת למוקד המערכה

ליברמן החליף את לפיד ויצא במחול עם דרעי • ההתלהמות והשלטים ממחישים את הסכנה שלפתחה של החברה הישראלית • פרשנות

חיים שיין
, עודכן

התארכות החקירות בעניין ראש הממשלה גורמת לחוסר יציבות ואי שקט אצל השותפות הקואליציוניות, שכוחן האלקטורלי הולך ומידלדל ככל שנוקפים הימים והחודשים. ש"ס הולכת ומתפוררת במהירותז, מדשדשת סביב אחוז החסימה. הכריזמה והגדלות של הרב עובדיה יוסף זצ"ל כבר לא נמצאות על מנת ללכד את השורות. אין עוד מי שייתן טפיחה על הלחי ויגיד "הוא זכאי", וציבור המצביעים יקבל בהכנעה את הקריאה למחות את הבושה ולהתייצב בקלפי. הקיפוח העדתי שתדלק לאורך שנים את ההצבעה לש"ס הולך ומתפוגג. בישראל של היום, מעמדו של אדם בחברה נקבע על פי כישרונו, נחישותו והתמדתו, ולא בהתאם לשיוכו העדתי. הרוחות הרעות משנות ה־50 וה־60 של המאה שעברה עברו לבלי שוב.

קליטת העלייה הגדולה מבריה"מ היא סיפור הצלחה בלתי רגיל בקנה מידה עולמי. בספרי ההיסטוריה עוד ייכתב על מיליון עולים שנקלטו בארץ חדשה, וחיש מהר תפסו עמדות בכורה בכל תחומי החיים. אין כמעט תחום שבו לעולים מבריה"מ אין תרומה ניכרת, כולל: רפואה, מדע, מוזיקה, תרבות, תעשייה ועבודת כפיים. יש כמובן סוגיות שדורשות פתרון, אולם לשם כך לא צריך מפלגה סקטוריאלית. הסקרים האחרונים מצביעים על ירידה במנדטים של ישראל ביתנו. כמה שנים אפשר לדרוש מעולים נפלאים להמשיך ולחוש כנטע זר במולדת ההיסטורית.

בנסיבות אלה, לא נותר לליברמן ולדרעי אלא לחזור למשחק הישן והמוכר, שנשחק עד דק בימי הפופוליטיקה העליזים של המנוח טומי לפיד ואריה דרעי. אחד הטיח בשני בליסטראות מילוליות, מלחמות בוץ ורפש, הקהל על הטריבונות נהנה ושניהם גרפו מנדטים. הגידופים ההדדיים היו משחקי הכס. את מקומו של טומי לפיד תפס אביגדור ליברמן, והוא ביחד עם דרעי יצאו שוב במחול המחניים. במרכז הבמה הציבו את השבת, הפכו אותה למטרת דמות, ועל גבה החלו מנהלים מערכה מיותרת, שאין בה דבר מלבד ניסיון לקושש קולות לקראת מה שנראה כבחירות בפתח. ליבי ליבי על השבת, במקום שתהא ביטוי לאחדות, לשלוות הנפש ומנוחת הגוף, אדונית של אומה שלמה, היא מוצגת כרוכלת שווקים שעליה חוגגים ציניקנים מובהקים.

ההתלהמות באשדוד, ההתנהלות הבזויה של המפגינים בבית הכנסת שבו התפלל היועץ המשפטי לממשלה, השלטים בהפגנות הרחוב, ממחישים את הסכנה לפתחה של החברה הישראלית. מה שמתחיל בגיליוטינה ובחבל תלייה עלול להסתיים באלימות. חשוב לכן שנבחרי הציבור ינקטו מידה רבה של זהירות, איש אינו יכול לדעת לאן עלולה להידרדר החברה הישראלית. בהיסטוריה הקדומה שלנו כבר הוכח מה המחיר ששילמנו על שנאת חינם ומלחמות אחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...