העוול לחולים הקשים זועק לשמיים

צריך לקרוא שוב כדי להאמין: משרד הבריאות מתקצב את קופות החוליםעבור אלפי התרופות החדשות שנכנסותלסל בסכום מצטבר של כשלושה מיליארד שקלים מדי שנה, וזאת בנוסף לכשישה מיליארד שקלים שהוא מתקצב עבור תרופות לא חדשות שכלולות כבר שנים רבות בסל השירותים של הקופות. ואולם, למרות תקציבי העתק האלה, שחיי עשרות אלפי בני אדם תלויים בהם, משרד הבריאות אינו עורך כל בקרה קבועה ושיטתית אחר התקציבים האלה. רק פעם אחת ויחידה נערכה בדיקה רצינית האם הקופות משתמשות בתקציב הענק הזה לחולים שזקוקים באמת לתרופה. זה קרה ב-2011 לגבי שנת 2006, ונמצא באותה בדיקה כי ארבע הקופות תוקצבו עד אז בעודף של כ-150 מיליון שקלים בשנה.

מאז, משרד הבריאות נרדם שוב בשמירה ורק בשנה האחרונה החל לבדוק את השנים 2007, 2008 ו-2009. הנתונים של שנים אלה (שאינם סופיים ואינם רשמיים) שנחשפים כאן מגלים שוב כי העודף התקציבי שנבלע ונעלם בחשבונות קופות החולים הוא שערורייתי. צריך לקרוא זאת שוב: גם עכשיו, ב-2018, משרד הבריאות מפגר כמעט בעשור אחר הבדיקות לתקצוב סל התרופות כך שבכל מקרה המשרד פועל באופן כושל ומביש בתחום זה.

חשוב עוד להדגיש שהתרופות החדשות שנכנסות לסל מתוקצבות תמיד רק לפי ההערכות והתחזיות של משרד הבריאות (בשיתוף קופות החולים) - גם לגבי מחירי התרופות וגם לגבי היקף החולים שיזדקקו לתרופות. כך שברור שיש גם צורך חיוני מאוד לבדוק באופן מתמיד האם התחזיות האלה תואמות את המציאות הרפואית והכלכלית והאם החולים, שהיו אמורים לקבל את התרופות, אכן מקבלים אותן.

עוד באתר:

כאשר משרד הבריאות לא בודק זאת, הוא גורם לעיוות משווע וזועק לשמיים ולעוול להרבה מאוד חולים. אבל חמור מכך – הוא מאפשר לקופות החולים להמשיך לפעול גם על פי אמות מידה של חברות מסחריות-עסקיות, משל היו חברות שמוכרות לנו טלפונים ניידים או משקאות קלים, בשעה שברור שלקופות החולים אסור לפעול לפי אמות מידה כאלה והדבר מנוגד באופן חמור וקיצוני לאינטרס הציבורי.

העוול שנגרם לחולים הוא בעיקר בבגלל התרופות החיוניות, חלקן ממש בגדר תרופות מצילות חיים או מצילות מנכות קשה, שלא נכנסות כל שנה לסל בגלל מחסור בתקציב. בנוסף לכך יש הרבה מאוד חולים שמתחננים על נפשם ולעתים על חייהם בקופות החולים כדי לקבל תרופות יקרות שמחוץ לסל ונענים בשלילה, לעיתים ללא גילוי של אנושיות וחמלה מתבקשת, ואף ללא נימוקים משכנעים כפי שמחייב החוק. חלק ניכר מהחולים האלה היו יכולים לקבל את התרופות ואת הטיפולים שהם זקוקים להם, אם משרד הבריאות היה מבצע את חובתו לבקרה על תקצוב סל התרופות. במקרה כזה הוא גם היה דורש או כופה על קופות החולים לממן הרבה יותר תרופות בסל ומחוץ לסל, לרווחתם ולהצלת חייהם של אלפי חולים. כל עוד הדבר לא נעשה מדובר במחדל ושערורייה בכל קנה מידה.