האם סימון פוסט בפייסבוק של אישה זרה בלב אדום הוא מעשה של בגידה? האם תהליך שבו אנשים עוקבים אחרי המאהבים שלהם לשעבר, או מגיבים בחום לפרטנרים זרים שהם לא ייפגשו ביומיום הוא תהליך שפוגע בקשרים הזוגיים שלנו? לדעת הפסיכולוג ד"ר מרטין גראף מאוניברסיטת סאות' ויילס האוסטרלית, יש חשש כי לפחות בחלק מהמקרים התשובה לכך היא חיובית.
לטענת החוקר, מקרים כמו אלה שהוצגו הם למעשה מיקרו-רמאות – שמלמדת על בעיה בקשר הזוגי, על איום, גם אם קטן כרגע, בכל הנוגע לתא המשפחתי שלנו. המושג החדש, מיקרו רמאות או מיקרו בגידה, הוא מושג שהמדענים החלו להשתמש בו בשנים האחרונות, בעיקר מאז כניסת הרשתות החברתיות בעוצמה לחיינו.
משמעות המושג הזה היא של מעשה או תגובה שאינה חברית גרידא, אך גם אינה ממש בגידה באמון של בן הזוג. כאמור, יש הרבה דוגמאות למיקרו-בגידה מהסוג הזה: הסתרת מערכת יחסים וירטואלית חמה מבן הזוג, שמירה של איש קשר תחת שם מטעה, מחיקת היסטוריית התכתבות עם מישהו, ועוד – כל אלה מלמדים לכאורה על בעיה.
אמנם, ד"ר גראף מסייג את הדברים ומציין כי עדיין אין מספיק מחקר בתחום הזה, אך הפסיכולוגית האוסטרלית מלאני שילינג, סבורה כי עדיין יש כאן בעיה. "אם אתה מקיים סוג של מערכת יחסים, גם וירטואלית, ואתה מסתיר אותה מבן הזוג שלך – אתה צריך לשאול את עצמך למה אתה עושה זאת", היא אומרת. אם מדובר בסוג של פלרטוט סמוי, יש כאן כבר בעיה ביחסים".
עם זאת, יש לציין כי ישנם פסיכולוגים אחרים שמסתכלים על הסוגייה הזו מנקודת מבט אחרת: לדברי הפסיכולוגית הקלינית ד"ר דייוויד ליי, "יש כאן דרך ערמומית מאד לחדירה אל עולמם של בני האדם. אנחנו מרחיבים בלי גבול את הדברים שהפסיכולוגים אמורים לטפל, בהם ואנו בעצם מייצרים מחלות ופתולוגיות חדשות לחינם".
חוקר אחר טען כי "בעצם נוצר כאן טאבו על חברויות משמעותיות מחוץ לקשר הנישואין. אך אדם שימנע מבן הזוג שלו קשרים כאלה, הרי שהוא מתעלל בעצם בבן הזוג".
הוויכוח על התופעה עדיין מצוי בראשיתו, וככל הנראה דרוש עוד מחקר רב בתחום הזה. עד אז – טיפ בדוק: תקשורת כנה היא הבסיס לזוגיות בריאה.