"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית הדין הרבני: נשיקה אינה בגידה

במקרה החריג הדיינים באו להקל על אישה שניהלה רומן עם גבר זר ורצתה להינשא לו

,עודכן
צילום: GettyImages

לא מעט נשים שיקראו את הפסיקה הזו עלולות לכעוס על הליברליות ועל פתיחות היתר של בית הדין הרבני, אך מקרה אחד ספציפי - שבו ביקשו הדיינים לנסות למנוע ממזרות ולייצר שגרת חיים לזוג אחרי גירושים - יצר פסיקה מפתיעה הקובעת כי נשיקה לא נחשבת לבגידה.

מדובר במקרה שנידון לפני כשנה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים, שבמהלכו הציג חוקר פרטי מטעם הבעל לדיינים תמונות, שבהן נראים אישה ואדם שאינה בעלה במצבים המוגדרים בהלכה כ"מעשי כיעור" (נשיקה/התעלסות). ההלכה קובעת כי אישה שבגדה בבעלה אסורה על בעלה ועל בועלה, ועל כן קבעו הדיינים כי האישה לא יכולה לנהל יחסים עם מי מהם. במקרה דנן האישה רצתה להמשיך בזוגיות עם הגבר שאיתו ניהלה רומן ובהמשך אף הרתה לו.

האישה ערערה לבית הדין הרבני הגדול וטענה כי בתמונות שהוצגו לבית הדין לא הוכח שהשניים קיימו יחסי אישות מלאים, אלא רק "מעשה כיעור". הרכב בראשות הרב הראשי לישראל דוד לאו יחד עם הדיינים אליעזר איגרא ואהרון כץ קיבלו את הערעור, ובעצם התירו לאישה נשואה שהתעלסה עם גבר זר להינשא לו.

בפסק דין יסודי ומקיף שכתב הרב לאו הוא דן בשאלה אם "מעשה כיעור" - דהיינו קרבה ללא יחסים מלאים - יש בהם כדי לאסור אישה על בעלה ועל בועלה.

בפסק דין ארוך, החובק את הפסיקה ההלכתית לדורותיה, החל מה"שולחן ערוך" ועד דייני זמננו, סוקר הרב לאו את מעשה הכיעור ודן אם יש בו כדי לאסור אישה על הגבר שאינו בעלה. מתוך המקורות הרבים הוא מגיע למסקנה כי רוב הפוסקים מקלים בעניין זה, ולכן אימץ הרב לאו גישה מתירה זו רק בתנאי שהשניים באמת לא קיימו יחסי אישות לפני גירושיה של האישה.

בפסק הדין גם מדגישים הדיינים כי "בית הדין מקבל את הערעור וקובע שעל פי הנתונים המצויים לפניו, אין מקום לאסור על נישואי האישה והנטען. עם זאת, בית הדין מודיע לשניהם שאם אכן התקיימו ביניהם יחסי אישות מלאים, הרי הם אסורים זה על זה על פי דין התורה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר