אסלאמיזציה בנגב: סמלי אל־אקצא בפתחי הבתים

תופעת האסלאמיזציה במגזר הבדואי בנגב הולכת ומתחזקת, ואחת העדויות לכך בחודשים האחרונים היא תליית סמלים של מסגד אל־אקצא על קירות הבית ביישובים.

מדובר בעיקר בבתים החדשים שנבנים ביישובי הפזורה הבדואיים.

הזיקה לדת ולזהות הפלשתינית - שלא נראתה באופן בולט כל כך בעבר - באה לידי ביטוי גם בבניית מסגדים רבים בערים וביישובים הבדואיים.

פאיז אבו סהיבאן, ראש עיריית רהט לשעבר וחבר בפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, אמר ל"ישראל היום" כי אכן קיימת התחזקות דתית בקרב האוכלוסייה: "ברהט בכל כמה שנים בונים מסגד, והנשים הולכות גם הן למסגד ומקבלות חינוך דתי. במסגדים אנחנו מדברים על בעיות חברתיות כמו אלימות, וגם על אל־אקצא, כי אנחנו לא יכולים לוותר".

איסלמיזציה בחורה // צילום: דודו גרינשפן

במסגרת התפילות מגייסים כספים למאבק על מסגד אל־אקצא, ואבו סהיבאן מסביר שהפעילות התגברה מאז הכרתו של הנשיא טראמפ בירושלים כבירת ישראל: "ההצהרה הגבירה את התחזקות האסלאם בקרב הבדואים, גם מבחינה לאומנית וגם עבור מי שלא דתי".

אבו סהיבאן הוסיף "התחלנו לגייס כספים על מנת להתפלל באל־אקצא, ואנחנו מוציאים מרהט בכל יום שלושה או ארבעה אוטובוסים למסגד".

כמו כן, תופעת הפוליגמיה אצל הבדואים הביאה לכך שנשים מיו"ש ומרצועת עזה מובאות למגזר למטרות נישואים, מה שמשפיע על זהות המגזר כולו.

עדי כרמי, בכיר בשב"כ לשעבר, מסביר כי שני הגורמים העיקריים לתופעת ההתחזקות הלאומנית במגזר הבדואי הם איחוד משפחות ולימודים בשטחים: "הבעיה היא עם דור ב', כשילדים לאמא מהגדה מבקרים בכפרים וחשופים להסתה. יש להם קרובי משפחה פעילי חמאס ודבר מוביל לדבר... גם הלימודים בשטחים מהווים השפעה שלילית".

למרות העובדה שהמעורבות בטרור בקרב המגזר הבדואי אינה נפוצה, קיים חשש שמשוואה זו תשתנה.

בדצמבר האחרון נעצרו שתי אזרחיות ישראליות בנות 19 תושבות היישוב לקיה שבנגב בחשד לקשר עם גורמי טרור מזוהי דאעש. כרמי הסביר ש"היכולת של אנשים מדור ב' לאיחוד משפחות לסטות מהדרך לטרור היא חד־משמעית גבוהה יותר".

גם הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית מחזק את עמדותיו בנגב, בין השאר, על ידי פעילויות חברתיות.

"איפה שיש קושי כלכלי - טבעי שנכנסות תנועות צדקה", מסביר כרמי, "ככה התחילו לפעול בחמאס כתנועת אחים מוסלמים שעסקה במהלכים חברתיים, וכך גם התנועה האסלאמית".

"השלטים של אל־אקצא הם תמרורי אזהרה"

עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום בתנועת רגבים (המתעדת פעילות בלתי חוקית בפזורה), התייחס גם הוא לתופעה ואמר כי "השלטים של אל־אקצא הם תמרורי אזהרה להתעוררות הלאומנית שמתגברת בקרב אזרחי ישראל הבדואים, אבל צריך לזכור שזו בעיקר תוצאה של התנהלות המדינה".

יוגב הוסיף כי "מצד אחד המדינה לא נאבקה בתופעת 'ייבוא' הנשים מהרשות הפלשתינית, ומצד שני לא מנעה את פעילות ההסתה של ראאד סלאח והתנועה האסלאמית אשר הגבירו את אחיזתם בציבור הבדואי".

מנגד, קאיד אבולקיעאן, סגן ומ"מ ראש המועצה המקומית חורה, אמר כי " זה סמל מקודש וחשוב לאסלאם. כששמים אותו זה לא בגלל התחזקות דתית, אלא בשל חשיבותו".