האם יהיה שינוי בהחלטת החלוקה?
סופר "דבר" בלונדון, ש' לונברג, מדווח ב־9 בינואר שבלונדון מתפתחת תקווה לשלטון של "צד שלישי" בארץ ישראל, מאחר ששני הצדדים, היהודים והערבים, אינם מצליחים להגיע להבנה ולרגיעה. הכל מתוך רצון של חלק מחברי הפרלמנט הבריטי לראות את בריטניה ממשיכה להפעיל את השפעתה בארץ ישראל.
חוגים בעלי השפעה בבית הנבחרים הבריטי ציפו שלא יושג בהצבעה באו"ם רוב של שני שלישים, כפי שקרה בפועל. כעת, בשל אירועי הדמים המתרחשים בארץ ישראל מדי יום ביומו, סבורים חוגים אלה שבארה"ב כבר הבינו שמעשה האו"ם היה משגה, ואמריקה תקבל ברצון מאמץ בריטי חדש שבו ייטרפו הקלפים לטובת בריטניה בבואה לקדם רגיעה ושקט בשטחי ארץ ישראל.
גורמים שונים משמיעים לאחרונה את דעתם שבריטניה עושה כל מאמץ כדי לחמם את האווירה בארץ ישראל, לשם מניעה של חלוקת הארץ ואובדן בסיסה החשוב שם. במוסקבה מאשימים את לונדון בכך שהיא עומדת לצד הערבים בארץ ישראל, וגורסים שיש לחשוב על תוכנית אחרת. העיתון "טרוד", בעל החשיבות וההשפעה ברוסיה, פרסם שתוכניתה של בריטניה היא להציע במקום תוכנית החלוקה תוכנית ליצירת "סוריה גדולה", שבה ייכללו שטחים גדולים מחוץ לארץ ישראל שלבריטניה תהיה בהם השפעה ישירה, בעיקר בשטחים הנרחבים שבהם קיימים אוצרות נפט עצומים.
משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, העושה בימים אלה במסדרונות האו"ם בניו יורק, הצהיר ש"הצבא הבריטי בארץ ישראל פועל במשוא פנים לטובת הערבים, ובכך מעורר את התוקפנות הערבית. הבריטים מחבלים בהגנה היהודית בארץ ישראל, והסוכנות מתכוונת להעביר בקרוב דרישה לאו"ם לאפשר לה לרכוש נשק וציוד עבור כוחות ההגנה היהודיים, כדי שתהיה בידי היהודים האפשרות להגן על עצמם בשל הפרעות והתקפות מצידם של הערבים".
כרזת "בונים מדינה" // עיצוב: סטודיו "האחים שמיר", באדיבות יורם שמיר
מכינים את המיניסטריונים של המדינה שבדרך
במסיבת עיתונאים שהתקיימה בירושלים ב־8 בינואר 1948 פירט דובר הסוכנות את ההכנות להקמת המוסדות הנדרשים למדינה היהודית.
הרעיון המרכזי העומד בתוכנית הקמת מוסדות השלטון מתבסס על הקביעה שיהיו 15 מיניסטריונים (משרדי ממשלה) שונים, אם כי עדיין לא נקבעו כולם. עניין העלייה זוכה למקום נכבד ברשימת המטלות המיועדות למוסדות המדינה, ומתקיימים דיונים בנוגע לשיתוף פעולה בעניין בין מוסדות המדינה לבין הנהלת הסוכנות והוועד הפועל הציוני. חשיבה רבה מוקדשת לתכנון המיניסטריון לפיתוח הארץ, ועל פי התוכנית המסתמנת תחולק הארץ לארבעה מחוזות, ובכל מחוז יהיו כמה נפות.
דגש מיוחד הושם על פיתוח משטרה עברית. ועדה מיוחדת יושבת על המדוכה, ותפקידה להעלות על הכתב ולהמציא תוכנית מפורטת למבנה המשטרה. ייתכן שהמשטרה תהיה חלק ממיניסטריון הפנים, אך לגבי עניין זה אין עדיין החלטה מוגמרת. כבר כעת נפתחו כיתות לימוד ומועברים שיעורים לעובדי משטרה במחלקות שונות, כולל מחלקות החקירה.
נעשות גם הכנות להקמת מיניסטריון "המגן לביטחון המדינה", מתוך מגמה להפוך את כוחות המגן למיליציה, ואחר כך לצבא של המדינה.
על כל עבודות פיתוח מוסדות המדינה מפקחת ועדת מצב, שבה חברים נציגים מהנהלת הסוכנות והוועד הלאומי, ובהם דוד בן־גוריון, גולדה מאירסון, אליעזר קפלן, חיים משה שפירא ועוד. כמו כן, משתתף בישיבות הוועדה יו"ר הדירקטוריון של הקרן הקיימת, אברהם גרנובסקי.
ועדת המצב הקימה שלוש ועדות משנה, שבכל אחת מהן מומחים לתחומם. ועדת משנה א' עוסקת בענייני כלכלה, כספים, קרקע, חקלאות, מסים, מכס ועוד. ועדת משנה ב' פועלת בענייני תחבורה ומשטרה, ואילו ועדה ג' מתמקדת בענייני עבודה ועלייה. כמו כן, הוקמה מועצה משפטית, שבודקת את כלל החוקים הקיימים בארץ ישראל ומידת התאמתם לחוקת המדינה המתוכננת.
ועדה מיוחדת נוספת, שלה לא פחות מ־14 ועדות עזר, עוסקת בענייני ירושלים ובה נידונים כלל ענייני העיר - כגון תרבות, מדע, מסחר ותעשייה, קרקע ושיכון, מוסדות תורה ועוד.
על פי התכנון, יחלו בחודש פברואר לאייש משרות במוסדות השלטון והמיניסטריונים המתוכננים. ראשונים בתור שיובאו בחשבון יהיו עובדי המוסדות הלאומיים, ואחריהם העובדים היהודים של הממשלה, בעלי הניסיון וההתמחות.
כמו כן, הוקמה ועדה שתפקידה לטפל בהצעות המתקבלות מיישובים שונים מרחבי הארץ, המציעים את עצמם כמקום מושב הממשלה, כשברור שמקום הבירה עצמה יהיה ירושלים. הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה בעניין להחלטת הנהלת הסוכנות והוועד הפועל הציוני.
על כל הוועדות וועדות העזר לסיים את עבודתן עד סוף חודש ינואר, והחל מתחילת פברואר תתמקד העבודה באיוש המשרות בעבור כל מוסדות השלטון המתוכננים למדינה היהודית.
אנשי "המדור לחיפוש קרובים" בעבודה // צילום: הארכיון הציוני המרכזי
"המדור לחיפוש קרובים" מגביר את פעילותו
בשבועות האחרונים, מאז החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה, מורגשת התגברות ניכרת במספר הפניות של תושבי הארץ למדור לחיפוש קרובים, מתוך רצון לאתר קרובי משפחה. התחושה שהנה עומדת לקום המדינה היהודית, לצד התגברות העלייה הלגאלית של בעלי סרטיפיקטים, מחישות רבים לכתוב ולבקש את עזרת המדור, עד שפרסום מודעות לחיפוש קרובים הפך לתופעה יומיומית בעיתונות העברית בארץ ישראל.
חיפוש הקרובים היה מפעל לאיתור מכרים, בני משפחה וחברים שהוקם ביוזמת הסוכנות היהודית לאחר תום מלחמת העולם השנייה, במטרה לחבר בין אנשים שהקשר ביניהם אבד במהלך השואה והמלחמה באירופה. המחפשים פנו בכתב למדור לחיפוש קרובים, שהוקם במשרדי הסוכנות בירושלים. הפניות כללו את פרטי האנשים שיש לחפש ופרטים על אודות הפונה.
כל פנייה מוספרה, ולאחר מכן הופצה בכמה אמצעי תקשורת שעמדו לרשות הסוכנות בזמנו. ראשית - בפינה יומית ששמה "המדור לחיפוש קרובים", ששודרה בקול ירושלים של המנדט הבריטי (ולאחר הקמת המדינה - בקול ישראל), וגם ברדיו "קול ציון לגולה", תחנת השידור של הסוכנות היהודית, ששידרה לאירופה בעברית וביידיש.
מודעות המדור פורסמו בעיתונות העברית וכן בעיתון "לקרוב ולרחוק", שפרסם מדי שבוע "ועד ההצלה" של הסוכנות, וב"פנקסי הניצולים", שהכילו שמות של ניצולי שואה שהפיץ המדור לחיפוש קרובים.
יותר ממיליון פניות התקבלו במדור בשנות פעילותו. לא ידוע כמה מהן נענו וכמה קרובים אותרו באמצעותו. במהלך השנים הפך המדור לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית ואוזכר בעשרות ספרים, סרטים, שירים והצגות. הוא אוזכר אפילו בשיר "המגפיים של ברוך" של להקת כוורת: "כשפנה חסר אונים למדור חיפוש קרובים, התרגז עליו פקיד הקבלה".
עיר עתיד - או מיזם שרלטני?
זה שבועות מוצפים העיתונים העבריים במודעות המציעות לרכוש אדמה בעיר עתידית העומדת לקום בנגב, "ניר אבות". גורמים רבים, בשמות שונים, מציעים למי שמעט מצלצלין בכיסו להגשים חלום בערבות הנגב, והשטחים נמכרים באמת מידה הנקראת "פיק".
העיתון "דבר" החליט לחקור מי עומד מאחורי המיזם השאפתני. כך כתב סופר "דבר" בתחילת ינואר 1948:
"הנושא הפך לשיחת היום אצל חלק ממכריי, ולאחר שביררתי ומצאתי שאף אחד מהם (כולל אלה שרכשו 'פיקים' בעיר המובטחת) אינו מחזיק במידע משמעותי כלשהו בנדון, שמתי פעמיי למשרדי אחת מהפירמות, המציגות עצמן כ'מוכרות בלעדיות' של קרקעות בעיר העתיד המובטחת.
מייד עם כניסתי לחדר בקומת פרטר (קומת קרקע) ברחוב לילינבלום בתל אביב, שהוצג בפניי על ידי האדם היחיד ששהה בו כ'משרד המכירות הבלעדי לתל אביב של ניר אבות', החל הלה להמטיר עלי שפע של נתונים, פרטים ומספרים.
במהירות כה גדולה דיבר, עד שהחילותי לחוש בכאב דק המתפשט בצידי ראשי. מדי פעם קפץ והניף ידו לעבר איזו מפה לא ברורה, שהיתה תלויה ברישול על קיר חדרו, ולפחות חצי תריסר פעמים חזר והזכיר לי ש'לא פעם בעבר, כפי שוודאי ידוע לאדוני, נקנו אדמות בארץ ישראל ששוויין היה פרוטות, ואחר כך צברו הקונים עפרות זהב בעבור כל פיק שרכשו בזמנו'. הוא גם טרח להזהיר אותי ש'המלאי הולך ואוזל במהירות'.
עניינו של איש המכירות בי נעלם ברגע שפציתי פה ושאלתי מספר שאלות, סתם שאלות, כמו איפה בדיוק תמוקם אותה עיר, אם קיים קושאן ('שטר קניין') לכל פיק שמוצע למכירה, אם קיימת התחייבות לסלילת כבישים, וכו'. את כל שאלותיי פטר במלמול חסר פשר, כאילו מבקש הוא לסלק זבוב טורדני שנחת בקצה אפו.
רק על עניין אחד ענה משום מה בהתלהבות, כששאלתי אם קיימת תוכנית להקמת מוסדות ציבור ושירותים בעיר. 'בוודאי', ענה לי, 'יהיה אפילו סינמה!' ואז קם ממושבו, התקרב אלי ולחש - למרות שרק שנינו היינו בחדר - שאם אזדרז יוכל לארגן לי פיק אחד או שניים, ממש בקרבת בית הקולנוע.
אנשים שרוצים להתעשר בדרך הקלה, רואים אולי בדמיונם תל אביב שנייה סואנת ויפה, עם שדרות רוטשילד מוריקות ועטופות צל, אי שם במרחבי הנגב השוממים. אשרי הרואה את הנולד! דבר אחד ברור ונהיר לי מאוד - אני לא אהיה בין גואליה".
פועלי הרכבת בחיפה חוזרים משביתת מחאה
לאחר משא ומתן ממושך בין הנהגת העיר חיפה ומושל המחוז ולאחר שנקבעו והובטחו סידורי ביטחון מתאימים - חזרו השבוע פועלי הרכבת בחיפה לעבודתם. הפועלים היהודים שבתו בשל ההתקפות הבלתי פוסקות מצד עמיתיהם הערבים לעבודה.
נציגי העיר הודיעו למושל המחוז שעל הממשלה לשאת באחריות מלאה לביטחון העובדים היהודים, ושבכל מקום עבודה ממשלתי בחיפה שבו לא תותר שמירה עברית, או שמירה של שוטרים בריטים, ישבתו העובדים היהודים ממלאכה.
("הבקר")
מחפשים עובדים ל"טבע"
מצבו של שוק העבודה בירושלים עגום. המאורעות נתנו את אותותיהם במצב התעסוקה בעיר - למרות פיתוח תוכניות למקומות עבודה חדשים לשעת חירום. קשה במיוחד המצב בענף הבנייה, שכן עבודות הפיתוח והבנייה בעיר פסקו כמעט לחלוטין.
בענף העץ המצב מחמיר, וגם בקרב נהגי המשאיות המקצועיים יש ירידה חזקה בקצב העבודה. בעבודות הצבא בעיר ירדה כמות המועסקים היהודים לכ־100 בלבד, בעוד שרבים מהעובדים בעבודות הצבא, גם בקרב הפקידים, שולחו לבתיהם.
רק בבית החרושת "טבע" ממשיכה העבודה להתנהל במלואה, ובקרוב תחפש הנהלת המפעל כ־50 פועלים ופועלות נוספים.
("דבר")
המודל של טרומפלדור
העיתון "הבקר" מדווח על מכתב שהגיע למרכז המיפקד לשירות העם, ששלח בחור בן 22 שנפסל לגיוס:
"...אני בריא בגופי! אמנם בידי הימנית חסרות כל האצבעות, אך מאחר שאני שמאלי מבטן ומלידה, אין חיסרון זה משפיע עלי, ואני מוכן ומזומן להתייצב ולהתגייס בכל רגע שתקראו לי.
"גם אני רוצה להשתתף בהקמת המדינה היהודית העתידה לקום. קחו למשל את יוסף טרומפלדור, עם יד אחת הוא השתתף במלחמות עולמיות.
"אני מקווה לקבל מכם תשובה משמחת בקרוב. אמנם אני עובד כעת בחנות ספרים, אך ברגע שאשמע מכם - אעזוב הכל ואגיע במהירות".
("הבקר")
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
