ביקורת סינגל: נינט טייב אחת למיליון

השיר "גיבור" שלנינט טייבששוחרר אמש (ג'), מסמל חזרה של אחת הזמרות הטובות בישראל לעברית, אחרי כמעט שלוש שנים רצופות בהן שיחקה בעיקר במגרש של סטיבן ווילסון ולוס אנג'לס. אבל לא רק. זהו גם הסינגל השני שיצא בתוך שבוע שהלחין והפיקדודו טסה, יחד עם שותפו הטבעי הוותיק ניר מימון. בשבוע שעבר היה זה "אצלי הלילה", שטסה גם היה שותף לכתיבת המילים שלו, שהלחין והפיק עבורשלומי שבת, והפעם מדובר בטקסט של טייב, שהעבירה לטסה לאחר שיתוף הפעולה הפנטסטי שלהם באלבום השני של דודו טסה והכוויתים.

המשמעות של רצף יציאת הסינגלים ברור – טסה ממשיך למצב את עצמו כאחד הכותבים המוערכים בישראל, לא רק על הקהל והעורכים המוזיקליים שגומעים את לחניו הכבדים ומלאי האמוציות בשקיקה, אלא גם על האמנים הגדולים ביותר שיש לישראל להציע, שרוצים ליהנות מכישרונו המופלג. עם זאת, יציאת השיר של טייב שבוע בלבד לאחר זה של שבת, מבליט גם את ההבדלים הגדולים ביניהם.

שבת, זמר גדול מהחיים, נשמע כמו הוא מנסה לחקות את טסה, מרוב שהשיר לא יושב עליו. שבת הוא זמר טכני ומנייריסטי, ובגלל האיפוק שהשיר מבקש הביצוע שלו נשמע לא אותנטי ואפילו מאולץ. כששבת שר בפזמון את השורה הכה "טסאית" "עוד מעט תבואי לגלות", האוזן ממש מבקשת את הצרידות העצובה המזוהה עם טסה, שמפרקת את עורקי הלב.

לא כך במקרה של נינט. גם אם "גיבור" לא ייזכר כפסגת היצירה, לא שלה ולא של טסה, עדיין מדובר בביצוע המדויק ביותר שהשיר יכול היה לבקש. במקרה הזה, ביצוע של טסה בעצמו לא היה מוסיף לו דבר ואולי אף גורע ממנו, כי טסה, כאמור, הוא זמר ששר מהקרביים, לעומת נינט שיודעת לרסן את קולה באופן יוצא מן הכלל, גם כאשר הוא רוצה מאד להתפרץ.

ב"גיבור" נינט מיישמת הלכה למעשה את כל אותם הטיפים שנתנה ב"הכוכב הבא" לכל המועמדים הלא מתאימים בעליל לייצג אותנו באירוויזיון: השיר צריך לבוא מבפנים, אחרת זה פשוט לא זה. בין אם בגלל שנינט כתבה את המילים בעצמה, סביר להניח על בעלה יוסי מזרחי ששותף היה בעיבוד השיר, עליו היא נשענת כשאין לה כבר כח לדבר, ובין אם בגלל שהיא פשוט זמרת של אחת למיליון, ההגשה שלה, השטוחה לעתים, שלעתים נשמעת כמעט כמו דיבור, מדויקת להפליא - על אף צניעותה.

זה לא שיר גדול, כאמור, על כן אין צורך להטיס אותו לגבהים, לרוץ איתו קדימה או להתנפל עליו. למעשה, את הדחיפה האמנותית הכי גדולה שהשיר יכול היה לקבל, הוא כבר קיבל בהברקה המסולסלת שכה אופיינית לטסה בפזמון. וזהו. לא צריך יותר מזה. לריסון יש עוצמה אדירה משלו, ומי כמו נינט טייב יודעת את זה.