עזבו את הקפה: תנו לנו עוד סיינפלד

העונה החדשה של "קומיקאים במכונית שותים קפה" לא מגרה בכל הקשור לתמונות הקפה • הגאונות היא דווקא באורחים

"קומיקאים במכוניות שותים קפה". שום דבר חדש ומלהיב

אם יש משהו שלא יכול לגרות בשום דרך שהיא את הישראלי חובב הקפה, זה תמונות של קפה אמריקני. עבור מי שחובב קפה באמת, שתייה של קפה בארה"ב משולה לאכילת מדרכה. זה כל כך דלוח וחסר טעם, שלא פלא ש"סטארבקס" לקחו את הרגליים שלהם והסתלקו מכאן במהירות שיא. לכן בעונתה השביעית "קומיקאים במכונית שותים קפה" בכיכובו של ג'רי סיינפלד, שעלתה החודש בנטפליקס, היא לא סדרה מגרה בכל הקשור לתמונות הקפה שלה, בדיוק כפי שלא היתה עד כה בשש העונות הקודמות שלה. 

אז נשארנו עם ג'רי סיינפלד, האורחים שלו ומכוניות היוקרה. מי שאוהב מכוניות כמובן שמתענג על הקלאסיקות שהקומיקאים נוסעים בהן. בפרק הראשון של העונה הנוכחית סיינפלד וג'ים קארי נכנסים ללמבורגני קונטאש, שמשמיעה את המוסיקה שלה מהמנוע עד לסלון שלי במזרח התיכון. אחר כך יש את האורחים שהם המיטב שארה"ב יכולה להציע בימים אלה. הדינמיקה היא אמריקנית לחלוטין, אך מכיוון שמדובר בכוכבים שמגיעים לכל בית בעולם, למדנו להכיר אותם, או כמו שאומר קארי: "אני יודע שבכל מקום שאני מגיע אליו בעולם, יש מישהו אחד שגרמתי לו הרגשה טובה". 

ויש את סיינפלד. מי שנכח בהופעות שלו בישראל, יודע כבר שבניגוד לסטנדאפיסטים של הדור הנוכחי, הוא לא מכריח אותך לחשוב. הוא מצחיק, הוא מכיר את נפשו של האדם ויודע ללחוץ על כל הנקודות. פילוסופיה גדולה אין כאן, בניגוד, נניח, ללואי סי.קיי. לכן גם בסדרה שלו, מלבד הרגשה טובה שנמשכת כמה רגעים בכל פרק, אין כאן שום דבר חדש ומלהיב. אחרי כמה פרקים אתה אומר לעצמך, וואלה, נדמה לי ששמעתי את הבדיחות האלו מתישהו, אולי אפילו בתוכנית הזו עצמה בעונות הקודמות.

אבל אם יש משהו שכדאי לשים לב אליו ושהוביל כנראה להצלחה המסחררת של התוכנית (25 מיליון אנשים צפו בה כשהחלה כסדרת אינטרנט), זהו כמובן הקונספט המהיר שלה. "אנשים במכונית" הפכה להיות הדבר הכי חם בתחום האירוח. סטנדאפיסטים, זמרים, אורחים לרגע. כולם רוצים להיכנס למכונית ולדבר או לחוד חידות במונית, שזה קרה עוד לפני הטרנד הנוכחי. כמו בחיינו האמיתיים, כך גם בטלוויזיה שלנו שני אנשים לא יכולים לשבת סתם ולשוחח, אלא חייבים לעשות עוד כמה וכמה דברים במקביל כמו לנהוג, נניח. כי הזמן לוחץ והכל חייב להיעשות במהירות. פה נזקפת לזכותו של סיינפלד, כמו תמיד, ההבנה של רוח התקופה, שנדמה שדווקא במופעי הסטנד־אפ שלו היתה קצת חסרה. וזה, כאמור, אם משאירים בחוץ את הקלוז־אפים על הקפה, שעושים לך חשק להיגמל מקפאין לאורך כל ימי חייך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר