לשרון גל נמאס להבליג, והאיש שגרם לו להגיע לתובנה הזאת הוא גל אוחובסקי. בחודש שעבר התראיין אוחובסקי בתוכניתה של אמירה בוזגלו ברדיו דרום, ובמהלך ראיון שעסק במחאה ההמונית ברחוב רוטשילד תיאר את גל כ"איש בזוי ומשוקץ, שנעלם בגלל חובות לשוק האפור".
"פעם הייתי שומע דברים כאלה, והייתי אומר, טוב נו, יאללה, עוד איזה אידיוט אמר משהו", אומר גל השבוע. "הייתי אומר לעצמי, אתה יותר חזק מזה, תמשיך הלאה. אבל נמאס לי. מעכשיו אני שם קו אדום, וכל מי שיוציא את דיבתי, אני אתבע אותו".
מה חשבת כששמעת את הדברים?
"הפריע לי גם הסגנון וגם האמירה הנוראית הזאת, שהיא שקר מוחלט. זה אם־אמא של הדיבה. קיבינימט, למה? למען השם, מה נהיה פה? איך בן אדם יכול להגיד דבר כזה בשידור על מישהו בכזה ביטחון, כשאין לזה שום בסיס? אתה יודע איזו פגיעה כלכלית יש לאמירה כזאת? אתה יודע מה קורה כשאתה בא לשבת עם מנהל הסניף שלך ולדבר איתו על האופק הכלכלי אחרי המשבר שממילא עברתי?"
דיברת עם אוחובסקי בעבר?
"פעם, מזמן, התראיינתי אצלו ואצל מרגול, ודווקא היה מאוד נחמד. אבל אף פעם לא דיברתי איתו, ובטח לא תקפתי אותו. הוא לא מכיר אותי, ואני לא יודע מאיפה באה השנאה הזאת שלו. אחרי שהוא אמר את הדברים הרמתי טלפון לעו"ד יוסי כהן ואמרתי לו, 'עד כאן, נגמרה לי הסבלנות והוא הראשון שאני לא מוותר לו, וכל אחד אחר שיבוא אחריו'".
למה, בעצם, לא תבעת עד עכשיו?
"כי בכל פעם שהרמתי טלפון לעורכי דין, הם סיפרו לי על התהליך הארוך והמייגע שצריך לעבור כדי לתבוע דיבה. אתה צריך לרוץ שנתיים־שלוש בבית משפט ולהתמודד מול גורמי כוח שיכולים לפגוע בך ולהמשיך את הפגיעה בך תוך כדי ניהול ההליך. מנגד, אתה חשוף להוצאות כספיות. במקרה הטוב, שופט שיכול לפסוק 70 אלף שקל בלי הוכחת נזק יפסוק 30 אלף, או יגיד לנתבע 'תבקש סליחה מהפוגע ותגמרו את העניין'. בדיעבד, טעיתי שהבלגתי כל כך הרבה פעמים. כל הזמן אמרתי לעצמי, תבנה את עצמך מחדש, עזוב, תתעלם, תבליג, ובשביל מה להיכנס עכשיו למלחמות ולמשפטים. אבל מגיע הרגע שזהו. והוא הגיע".
נשמע שאתה לא מרוצה מהעונש האפשרי.
"לדעתי, זה לא צריך להיות 70 אלף שקל, אלא 500 אלף, כדי שיכאיב בכיס למי שמוציא את דיבתו של אדם. רק אז אנשים יספרו עד עשר לפני שהם מדברים".
כח"כ לשעבר ומגיש פעיל שלא חושש להביע את עמדותיו ולצאת נגד אחרים, גם אתה יכול להיות חשוף לתביעה כזאת.
"יש בישראל שיח נוקב ויצרי, ואנחנו עולים לפעמים לטורים גבוהים או אומרים דברים נחרצים מדי, וזה בסדר, וגם אני חלק מזה. אבל כשאתה לוקח אדם ומרסק אותו, זה משהו אחר.
"במקרה שלי, שפכו את דמי בתקשורת, שחטו אותי, ואין אבק של אמת בכל כך הרבה דברים שנכתבו. זה משהו לא נורמלי, וזה לא קורה בשום מקום בעולם".
התביעה נגד אוחובסקי כבר מוכנה?
"לא, יש לו שבוע להתנצל ולפצות אותי. לא יתנצל ולא יפצה - ניפגש בבית משפט".
יכול להיות שמאחר שמדובר באדם פרטי, שאין מאחוריו כלי תקשורת גדול, זו מטרה קלה עבורך?
"זה לא היה שונה גם אם היה מאחוריו כלי תקשורת חזק. אני לא יכול יותר להבליג. זה באמת הגיע לרמות בלתי נסבלות, והנזק הוא גדול".
• • •
גל (43) עלה שוב לכותרות לאחרונה - הפעם, לשם שינוי, בנסיבות משמחות, כשנישא לבת זוגו בחודשים האחרונים, נטלי. צלמי הפפראצי ומדורי הרכילות לא הרשו לעצמם לפספס חתונה שלישית של מי שאור הזרקורים לא זז ממנו כבר שנים.
בתחילה היה המשבר המתוקשר עם ערוץ עשר במאי 2013. גל היה אז אחד הכוכבים הבולטים של הערוץ, שצמח מעמדת כתב לעמדת מגיש של "לילה כלכלי", שאותה יצר בעצמו. מה שהיה אמור להיות התפטרות שקטה ולגיטימית בגין אי הסכמות בין הצדדים, הסתיים בטענות על הטרדה מינית והפך לאחד הסיפורים הגדולים בתקשורת.
"מהרגע שלחצתי על ה־ENTER במחשב במשרד שלי בערוץ עשר והתפטרתי, ועד עכשיו, זה סוג של משבר מתמשך", הוא אומר. "עברתי דברים מטלטלים, שאנשים בדרך כלל לא עוברים. אני לא אוהב להתקרבן אבל אין ספק שאם תבדוק את מה שכתבו עלי בשנים האחרונות, את מה שאמרו עלי, את ההיקפים, את מידת הרשעות והאכזריות, את הפגיעה בשמי הטוב ובפרטיות שלי ומה שאתה לא רוצה, ותבחן את זה לעומת מה שבסופו של דבר יצא מכל זה, תבין שזה משהו חסר תקדים.
"תחשוב כמה זמן ישבתי בבית ולא עשיתי כלום. לא כי חטאתי ופשעתי או עברתי עבירות, ולא כי חלילה הוגש נגדי איזשהו כתב אישום על משהו. כלום כלום. התמודדתי פתאום עם מציאות שלא היתה מוכרת לי, ומעבר לזה, יש לדברים האלה משמעות עמוקה. הם פוגעים חזק בכיס, במשפחה ובנפש.
"הגעתי למצב שחלק גדול מהתקשורת התנכלה לי באופן זדוני ושפכה את דמי. זה לא שכתבו עלי איזה אייטם במדור רכילות. זה היה בהיקפים באמת חסרי תקדים, ותאמין לי שאני יודע איך זה עובד מבפנים. זה לא היה מובן לי".
גם אתה כעיתונאי לא חוסך את שבטך.
"אני מעולם לא דיברתי ככה על אנשים. גם כשאני מראיין תומכי טרור, ואני מאוד נחרץ ותקיף, אני אף פעם לא מכליל, ואין בי שנאה לאנשים. אני לא בן אדם של שנאה. אני בן אדם של אהבה ושל שלום, ואני מכבד ומקבל את כולם".
זאת לא התדמית שנוצרה לך.
"ניסו והצליחו לייצר לי תדמית של bad guy. כל הדברים שצעקו לעברי, או אמירות איומות שנאמרו כלפיי, כמו פאשיסט ודברים מהסוג הזה, אין להם שום אחיזה במציאות".
אפשר להבין למה חושבים שהדעות שלך קיצוניות.
"כשפורעים מיידים אבנים בצומת מרכזי, אני יכול להגיד שהם פורעים, ולא מפגינים. במקום שבו חבר כנסת, שיש לו תעודת זהות ישראלית, מסית וחותר תחת אושיות המדינה, אני יכול לתקוף אותו חזק מאוד ולכתוב טור מושחז ולא לעשות לו הנחות. ונכון, כשהייתי חבר כנסת עליתי לפעמים לטורים גבוהים.
"אבל מכאן ועד מה שהמציאו עלי? מבטיח לך שלא תמצא שום מקום שבו לקחתי מישהו שלא היה לי איתו כלום ושלא עשה לי שום דבר, ונכנסתי בו באופן אישי".
יכול להיות שאנשים בערוץ עשר נפגעו ממך?
"אנשים נפגעים כל הזמן, אבל אין משהו ספציפי שאני יודע עליו. מה שכן - הייתי בפרופיל גבוה, התוכנית היתה מאוד פופולרית והחשיפה היתה גבוהה, והתקשורת פה מאוד אוהבת להעלות ואחר כך לרמוס".
דני קושמרו מגיש את המהדורה המרכזית בערוץ 2 עשר שנים, ולא דבק בו רבב.
"כשדני קושמרו, שהוא איש שאני מאוד מעריך, לוקח חופשה של שבועיים, אף אחד לא כותב שהוא הסתבך עם השוק האפור".
אז למה עליך כן?
"מתיש אותי לנתח למה ומאיפה זה בא ומי חולל את זה ולמה חולל. היום האמת ברורה לכולם, ואני לא צריך להסביר ואני לא צריך להוכיח שום דבר. בסוף יש מבחן התוצאה, ובמבחן התוצאה אין כלום. אני מאמין שהכל גלגולי שמיים, ובסוף לא צריך לחפש את השליח, אלא להסתכל גם על התמונה הכוללת. זה מה שיש וזה מה שהיה. יכול להיות שכל זה קרה כדי להוביל אותי למקום מסוים בחיים ולחשל אותי".
לא היה שלב שחשבת לעצמך שאם שום דבר לא נכון, למה נטפלים דווקא אליך?
"חשבתי שזה בגלל שאני ימני, אבל יש עוד אנשי ימין. יש עוד אנשים שגדלו בפריפריה. יש עוד אנשים שהם בני עדות המזרח. זה לא שאני ייחודי בקטע הזה. כשאתה שואל חברים מהתחום, הם אומרים לך, 'תשמע, כל מה שכותבים עליך מקליק (מביא כניסות לאתרי האינטרנט; ע"ס), אז כותבים וכותבים'. אבל אתה לא צריך לשלם מחיר אישי כל כך כבד על זה שאתה מקליק".
בגלל ההקלקות גם זומנת לחקירה במשטרה בחשד להטרדה מינית של עובד בערוץ עשר?
"גם שם ישבתי והראיתי והוכחתי כל מה שהתבקשתי. החוקרים עיבדו את החומר, ויום אחד קיבלתי טלפון שהכל מאחוריי ושהתיק נסגר. אבל בינתיים עברה שנה שבה לא עבדת, יצאת ממעגל העבודה, ומדובר בשוק מאוד קטן, השם שלך כבר הוכתם, אתה כבר מסתובב עם הכתם הזה, ולוקח זמן לשקם".
אולי עלה לך השתן לראש?
"הכי קל לי להגיד שאולי קצת, פה ושם. אבל אני לא רוצה להגיד לך את זה. כולנו צריכים להשתנות ולהשתפר כל הזמן. יכול להיות שהייתי טיפה יהיר כשצעקתי במסדרון מהחדר שלי לרפי רשף, 'רפול', כי יש כזה קטע של צחוקים, או כששיחקתי כדורגל במסדרון, ולפעמים זה הפריע לאנשים שעובדים שם.
"אבל זו רוח המקום, זו רוח הקומה, ולא עשיתי את זה לבד. רק שאני כנראה הייתי מטרה קלה, ובסוף ככה החליט בורא עולם. אנחנו בני אדם, וכולנו טועים. אבל בין להיות קצת זחוח לפעמים לבין זה שתולים אותך בכיכר העיר או שופכים את דמך על לא עוול בכפך, לא פעם ולא פעמיים, המרחק אדיר".
היית קצת זחוח?
"מעת לעת כן".
ההצלחה בלבלה אותך?
"לא התבלבלתי. באופן כללי, היום אני יודע שטוב להיות כאן בפרופיל נמוך ולא בפרופיל גבוה לאורך זמן, כי אז תמיד יהיו אלה שינסו לחבוט בך ולהוריד אותך".
אולי יש בך משהו שמושך אש?
"מה זה משהו שמושך אש? לא יודע. עובדה שלפעמים היקף הסיקור הוא באמת חסר פרופורציה. היקף השקרים והשטויות והשמועות וכל הדברים שנכתבים. אין מאחורי זה כלום".
• • •
בימים שאחרי ערוץ עשר הצליח גל להתאושש, רץ לכנסת, נבחר ומאוחר יותר פרש. עוד נחזור לזה. אחר כך הצטרף לערוץ 20 כמגיש תוכנית אקטואליה, ובהמשך הגיש את "כלכלי בלילה", ורסיה מחודשת של "לילה כלכלי". בבית החדש הוא שרד פחות משנה, עד שנעלם לפתע מהמסך, ולא חזר. אם תשאלו אותו, הוא היה בחופשה שקיבלה את אישור המעסיקים, אבל הכותרות בעיתון דיווחו על הסתבכות חדשה עם השוק האפור. "אם הייתי מסתבך, חס ושלום, עם שוק בצבע כזה או אחר, לא הייתי יושב כאן היום", הוא אומר. "היום ברור לכולם שאין בזה אבק של אמת, אבל תחזור אחורה ותחשוב כמה דיברו, כמה כתבו וכמה שידרו את זה. ובסך הכל הייתי בחופש".
למה בעצם לא קמת ואמרת, "אני בחופש, תניחו לי"? למה נעלמת?
"לא נעלמתי. הייתי בכל יום בבית, הייתי עם הילדים שלי. יצאתי בבוקר וחזרתי בערב. הייתי עסוק במשהו שנראָה לי דחוף באותה תקופה, ואני לא צריך לשתף את האומה במה אני עושה בשבועיים חופשה.
"יש לי אייפון עם תוכנה שמסננת כל מיני תכנים לא צנועים". מתחת לחופה עם נטלי
"ביום שהבנתי את ההיקף וראיתי את הטירוף כן אמרתי והגבתי, אבל עד אז הייתי עסוק ולא הייתי ער למה שקרה בתקשורת. לא עקבתי אחרי מה שכותבים, מה משדרים ומה אומרים. פנו אלי וסימסו לי ללא הרף, ואמרתי, בואנה זה משהו פסיכי, מה הקטע? אני פה, אני בתל אביב או בבית שלי בגבעת שמואל. לא יצאתי, לא נסעתי, לא ברחתי ולא נעלמתי".
למנהלים שלך בערוץ 20 הודעת שאתה בחופש?
"המעסיקים שלי קיבלו ממני הודעות שאני בחופש, והם אישרו לי את החופש. הם יכלו לגמור את זה באמירה אחת לתקשורת ולהגיד, 'הוא בחופש, נקודה, סוף'".
אז למה הם לא עשו את זה?
"שאלה מצוינת. אני לא יודע, ויותר מזה לא אגיד, כי אני אף פעם לא אדבר על מעסיקים קודמים שלי, גם אם יש לי בטן מלאה עליהם".
במה היית כל כך עסוק?
"הייתי עסוק עכשיו בלעזור להציל חיים והייתי רק בזה. המשפחה שלי היתה לצידי. הייתי רוב היום בטלפון, רצתי ממקום למקום והייתי עסוק. לא עסקתי במה אומרים או כותבים. גם לא קיבלתי כל כך הרבה פידבקים, אבל ביום שהבנתי את ההיקף של הדבר הזה אז יצאתי ואמרתי 'מטורפים, אני כאן'".
אם הודעת שאתה בחופש, למה בעצם הפסקת לעבוד שם?
"כי הפרסומים עשו את שלהם".
אבל אמרת שאישרו לך חופשה.
"זה לא משנה, כי הנזק נגרם. אני לא יודע לנתח את זה, ואני לא אדבר עליהם".
אתה מבין למה זה לא נשמע הגיוני?
"בסוף זה חשבונות שמיים. לא הגיוני, כן הגיוני, זה כלל ברזל אצלי לא לדבר על מעסיקים לשעבר. יש בורא לעולם, והוא יודע לנתח ולקבוע מה צודק, מה לא צודק, מי עשה בסדר, מי לא עשה בסדר. הדבר הכי מרחיק לכת שאני יכול להגיד לך זה שאני הייתי מתנהג אחרת. הייתי בא ואומר את האמת: 'הוא לקח חופש, הוא ביקש עוד שבוע, הוא מטפל בעניין אישי'. ובאמת, אל תמשוך אותי בלשון, כי אני לא רוצה לחרוג ממנהגי".
כשסיימת את החופש, חזרת לעבודה ואמרו לך שלא רוצים אותך יותר?
"לא, לקחתי חופשה לשבועיים, ואחרי שמונה או תשעה ימים התחילו השמועות והדיווחים השקריים. הדבר הזה כאילו הזין את עצמו, ואחרי שיש כבר אווירה כזאת ומתפרסמים פרסומים שקריים כאלה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. גם אם אין בזה אבק של אמת, וגם אם בצד השני יודעים את זה".
ניסית להסביר להם?
"בטח. אפילו הראיתי והוכחתי דברים ברורים לגמרי, שאין לגביהם מחלוקת. אני לא שופט, ובסוף הכל באמת בידי שמיים".
מתי מבחינתך הרגשת שאתה במקום הכי נמוך?
"כל התקופה הזאת הייתי במקום מאוד נמוך. זה לא שאתה עכשיו מודד במטרים את הנומך של המקום שאתה נמצא בו. יש את המשבר הזה, ואתה מתרומם ממנו, ואז אתה לוקח חופש ופתאום מתפרץ עוד משבר ענק, ושוב מכפישים אותך, ושוב מוציאים את דיבתך רעה, ואתה רק מנסה טיפה להתרומם, אבל הפצע לא מגליד. אתה חי אותו כל הזמן".
עכשיו, כשהכל מאחוריך, עם יד על הלב - ניסית לחשוב איפה אולי בכל זאת לא היית בסדר?
"אתה שואל את זה כי אתה אומר, לא יכול להיות ששום דבר ממה שכתבו עליו לא נכון. מה זה לא הייתי בסדר? אני אומר לך את האמת, ועובדה שהכל התנדף. כלומר, תקרא את הדברים שכתבו ותראה את המציאות, ותבין שלא היה כלום. הרי אחרי כל זה נבחרתי לכנסת".
מה מכל הדברים שכתבו עליך הכי הכאיב לך?
"אני אפילו לא רוצה לחזור על הדברים, כדי שלא תצטרך לכתוב אותם שוב. אני יכול להגיד שהיו דברים איומים ונוראים. הילדים שלי לפני ארבע שנים היו בני 6 ו־8, ותחשוב כמה נזק זה גורם וכמה זה פוגע. כל הזמן ניסיתי לבודד אותם, אבל זה לא באמת אפשרי, ותחשוב אילו חוויות נוראות אלו עבורם".
הם הבינו בכלל מה קורה?
"אתה יודע איזו רגישות יש להם לכל דבר שאומרים? אפילו בכתבות שעשו עכשיו על החתונה, כל אמירה שנאמרת וכל מילה שנכתבת, אתה רואה את הרגישות שלהם ואת המבט שלהם לעברי. הם נפגעים בשבילי, והם מגוננים עלי. הם אמנם קטנים, אבל הם יודעים מה עברתי ורואים את המציאות".
דיברת איתם על זה?
"אני מדבר איתם על הכל, אז הם יודעים גם מה ייחסו לי בגדול. הם כל כך נבונים, שלא צריך להסביר להם מילה במילה. הם רואים הכל, מבינים ומנתחים. בתקופות הקשות היו באים לנחם אותי. אני זוכר שיום אחד הילדה שלי היתה מתיישבת לי על השולחן במשרדון בבית ואומרת לי טקסטים שהיו גורמים לי לזוז הצידה, להסתובב ולהתפרק".
אילו דברים?
"'אבא, אתה חזק ואני בטוחה שתעבור את זה, אנחנו יודעים בדיוק מי אתה, אתה אבא טוב, אל תקשיב להם ואל תישבר'. אלה דברים שילדה בת 8 לא אמורה להגיד לאבא שלה. אבל הם ראו את ההיקפים, את הרוע, את הזדוניות".
אתה רואה את עצמך חוזר לעבוד בערוץ 20?
"אם אני מפעיל עכשיו את האגו, אני אגיד לך לא. אבל למדתי לאפסן את האגו, ואני לא יודע מה יהיה מחר. אני מאוד מכבד את כולם. היום אני יודע שגם אם אתה משלם איזשהו מחיר על לא עוול בכפך, תזכור שהדברים מתגלגלים משמיים איך שהם צריכים להתגלגל, ואנשים הם רק שליחים. גם אם הם שליחים רעים לעת מסוימת, וגם אם הם פגעו בך מאוד".
לפי מבחן התוצאה, בתוך כמה שנים נפרדת משתי משרות מעולות - בערוץ עשר ובערוץ 20.
"בערוץ עשר היתה לי משרה מדהימה עם שכר טוב. גם בערוץ 20 היה לי הסכם נפלא, שהיה אמור להיות לתקופה של שלוש שנים בלי יכולת יציאה, לא שלי ולא שלהם, והוא נגמר בנסיבות האלה".
איכשהו התחושה היא שהדברים לא באמת חודרים אותך.
"הם לא עוברים לידי, אבל מה אני יכול לעשות? אני משתדל להיות חזק ולהתחזק, ואני בוטח בבורא. אני מאמין שהקב"ה נותן לנו לעבור דברים שהם קשים ואיומים, ושנראים לנו לפעמים לא צודקים. בסוף אין לנו באמת שליטה על הכל. צריך לדעת גם להתחשל ולהמשיך קדימה. יש לי אחריות, יש לי משפחה, יש לי ילדים, יש לי עוד הרבה מה לתת. אני רוצה להמשיך לעסוק בתחומים שאני אוהב, גם בתחום התקשורת".
אילו השלכות יש לסיפור עם השוק האפור?
"אני עדיין משלם את מחיר הסיפור האחרון שהמציאו עלי. אני נכנס לסניף שלי בקריית עתידים, ומנהל הסניף מקבל אותי אחרת מאיך שהיה מקבל אותי פעם. הוא לא יודע מה האמת, אבל הוא יודע מה כתבו. התיקון ב'ידיעות' היה שתי שורות בקושי בעמוד 17, וגם לזה התחננתי. עשו לי טובה שכתבו את זה".
"החוכמה היא לא לפסול מרואיינים, אלא לראיין אותם בתבונה". באולפן גלי ישראל // צילום: אריק סולטן
גל, שהתפאר בעבר במכונית המרצדס שלו ונהנה משכר של עשרות אלפי שקלים בטלוויזיה, נאלץ עכשיו להתמודד עם מציאות כלכלית חדשה שהותירו אחריהן ארבע השנים הרעות.
היו תקופות שלא עבדת בכלל, ממה התפרנסת?
"אכלתי את החסכונות ולקחתי כבר הלוואות בבנק, שאני עד היום משלם".
הצעת את עצמך למקומות עבודה ולא רצו אותך?
"זה בכלל לא היה על הפרק. החיים שלי ב־hold עכשיו".
יש לך חובות כרגע?
"יש לי שתי הלוואות בשני בנקים, שאני מודה שלפעמים לא פשוט לי, אבל אני מתמודד איתן. נוצר לי בור ענק מהתקופה שלא עבדתי, אבל אני כמו אזרח מהשורה, מתמודד עם זה".
איך מתוכנית רדיו אתה מצליח לפרנס שני ילדים?
"אני מודה שזה לא פשוט, בטח לא אחרי הנזק הנוראי שנגרם לי, נזק של מיליונים. אבל מתמודדים, ברוך השם".
זאת הסיבה שהלכת ל"אח הגדול"?
"הכסף היה שיקול, אבל משני. בגדול, זה בערך השכר שהייתי מרוויח בטלוויזיה באותו פרק זמן, פלוס מינוס".
• • •
עוד הרבה לפני שרץ לפוליטיקה ונבחר לכנסת ה־20 מטעם ישראל ביתנו, היה ברור לכולם באיזה צד של המפה נמצא גל, והוא גם דאג לא להסתיר את זה. הצעת החוק המדוברת ביותר שניסה להעביר בשנה שבה שימש ח"כ באופוזיציה היתה עונש מוות למחבלים, שנפסלה ברוב של 94 ח"כים, שהצביעו נגד.
"השקפת עולם זה דבר שבדרך כלל לא משתנה. הייתי תמיד בעל דעות ימניות, ותמיד קוממו אותי תופעות של הסתה פנימה וניסיון לעקור את המהות היהודית והציונית שלנו, ובעיקר חתרנות שמותר פה להסית נגד המדינה ולעודד אלימות. מנגד, אני לא עושה הכללות ולא מדבר על מגזרים שלמים, למרות הניסיון להדביק לי את זה".
זו טענה שעלתה כלפיך הרבה פעמים.
"קשקוש. אני מזמין אותך ללכת לכל ארכיון שאתה רוצה, ואם תמצא התבטאות אחת שלי שהיא מכלילה כלפי אוכלוסייה, מגזר או קהל מסוים - תפרסם את זה בהבלטה. אני לא מתבטא בצורה כזאת, אבל במקומות שאני מרגיש שצריך להגיד דברים, אני לא מפחד להגיד".
למשל הטור שכתבת נגד ההפגנה ברוטשילד, שבו הגדרת את המפגינים כ"מפונקי רוטשילד"?
"כשאתה מדבר על 'מושך אש', אז אולי אלה המקומות. כי אני מרשה לעצמי להגיד את הדברים כמו שאני חושב, גם אם זה לפעמים לא מוצא חן בעיני הרבה אנשים. לא נעים לאנשים לשמוע את האמת, אבל צריך להגיד אותה, ובמקומות האלה אני אומר מה שאני חושב".
קצת פופוליסטי.
"זה בכלל לא פופוליסטי, זאת האמת".
יש בך גם צד שיכול להעריך את זה שעשרות אלפים יוצאים לרחובות להפגין?
"כשמדובר בהפגנת ימין, זה תמיד אלפים בודדים. כשמדובר בהפגנת שמאל, זה אלפים רבים. חלק לא קטן מהאנשים שהיו שם לא נאנקים תחת עול המחיה בישראל, ובטח פודים איזה צ'ק או שניים של דירות שהם משכירים לסטודנטים. בסך הכל הם חיים טוב, והדילמה היא בין טיסה ברבעון הזה לספרד או לאיטליה. בוא, חיים פה טוב".
אז מה לדעתך גרם להם לצאת לרחובות?
"שיש פה שלטון ימין הרבה שנים, ושברור להם לגמרי שאין שום סיכוי שהשמאל יחזור לשלטון בטווח הנראה לעין. אז המרמור שם יוצא ברחובות. הם צועקים 'שחיתות, שחיתות', אבל ראש הממשלה עדיין לא הואשם. הוא נחקר, הוא לא חשוד בפרשת הצוללות, וכרגע זה עוד ניסיון להפיל ממשלת ימין בכל דרך ובכל מחיר, תוך כדי עיוות המציאות".
אני מרגיש שאני מראיין פוליטיקאי.
"החיידק הפוליטי חי בי, והוא יחיה בי לנצח, אי אפשר להעלים את זה. יש דברים שבוערים בי, ויש דברים שהייתי רוצה להשפיע עליהם. עד היום שואלים אותי למה עזבתי את הכנסת, ואני כל הזמן מסביר שעזבתי כי הרגשתי שאני יושב על כספי ציבור, אני מקבל משכורת מהציבור, אבל לא עושה שום דבר, כי אני באופוזיציה. בדיעבד יכול להיות שלא הבנתי מספיק את משמעות הישיבה באופוזיציה".
בדיעבד לא היית מתפטר?
"כשאמרתי לליברמן שאני מתכוון ללכת, הוא ביקש ממני לחשוב על זה עוד קצת. חשבתי על זה פחות ממה שהוא הציע לי, ועזבתי. אם זה היה קורה היום, כן הייתי לוקח את הזמן הזה כדי לחשוב".
השם שלך יעלה לבחירות ב"ליכודיאדה". זה משהו שיש לו משמעות מבחינתך?
"זה התחיל בדאחקה כזאת בתוכנית הרדיו שלי, ואז שמעתי שהם שיבצו אותי שם. מצד שני, אני גם הולך להגיש משם את התוכנית, אז אני אהיה שם עם שני כובעים".
אם תדורג גבוה, זו אופציה מבחינתך?
"להגיד לך שזה לא יחמיא לי? יחמיא. מסקרן לראות מה יקרה, אבל אני לא בונה על זה ולא עובד בזה".
"אנחנו בקשר, ובעזרת השם נהיה בקשר גם בעתיד". עם החייל היורה אלאור אזריה, ובני משפחתו, בבית המשפט // צילום: אבשלום שושני
כשהתפוצצה פרשת אלאור אזריה, חבר גל למשפחה והפך ליועץ התקשורת שלה. הוא ליווה אותה במשך כל המשפט, ההרשעה והערעור השנוי במחלוקת.
"אלאור הוא זה שביקש לערער. הוא אמר לאבא שלו, 'אבא, אני רוצה שיוגש ערעור, כי אני מרגיש שאני עומד להיכנס לכלא על לא עוול בכפי. מהרגע שהוא ביקש והרגיש שנעשה לו עוול, ושהתוצאה היתה עקומה ולא משקפת את המציאות - רק אז הוגש הערעור".
אתה לא דחפת לזה?
"לא, כי הייתי בבית 'האח הגדול'. אבל לפני שנכנסתי לתוכנית אמרתי לו שאם הוא יחליט להגיש ערעור, זאת החלטה נבונה בעיניי, ומי שיוביל את ההליך הוא עו"ד שפטל, יחד עם עינת גלוסר".
לא נגרם לו יותר נזק בגלל הערעור?
"לא".
לא הפחתם בו תקוות שווא?
"הוא כל כך בוגר וכל כך נבון, שאף אחד לא מפיח בו תקוות ושום דבר כזה. הוא היה מספיק נבון לאורך כל הדרך גם כדי להבין שכמעט אין לו סיכוי בערכאות המשפטיות שמסביב. יש כל כך הרבה רחש ודיבורים סביב העניין שלו".
הרבה פרשנים האשימו אותך.
"אני מרגיש שהייתי שליח. אני באמת מודה לבורא עולם על הזכות שהוא נתן לי לעזור לאלאור ולמשפחתו לאורך התקופה הזאת, ומקווה באמת שהנשיא ישים סוף לדבר הזה".
במחשבה לאחור, לא היה עדיף לסיים את כל הסיפור בשקט?
"המשפחה לא חוללה את הבלאגן, היא היתה צריכה כל הזמן להגיב לדברים שנאמרים ומתפרסמים. מדובר במשפחה ממוצעת ונורמטיבית מרמלה, שלא היתה לה שום נגיעה לתקשורת עד הפרשה. הכל היה חדש להם, הכל התפרץ ונחת עליהם כרעם ביום בהיר".
ראיתי שהם באו לחתונה שלך.
"בוודאי, אנחנו בקשר, ובעזרת השם נהיה בקשר גם בעתיד. אני מאוד מעריך אותם, הם גילו איפוק יוצא דופן והתמודדו עם סיטואציות בלתי נסבלות. נאמרו על הבן שלהם דברים קשים לאורך התקופה, והם נשכו שפתיים לפחות 50 פעמים. היו פעמים שהם כבר אמרו לי, 'אנחנו לא יכולים יותר לשמוע איך רומסים אותו, איך גוזרים את דינו', ובכל זאת הם התאפקו, כי זה היה נכון להתאפק, והם שמרו על ממלכתיות. היום הם מחכים שאלאור יחזור הביתה. הוא באמת האור של הבית, הבית סובב סביבו".
מתי דיברת איתו בפעם האחרונה?
"לפני שבועיים. הוא מנסה לשמור על תעצומות נפש כדי לעבור את זה, בעיקר כי למשפחה קשה מאוד, וגם הוא כבר די מאס בכל הסאגה הבלתי נגמרת הזאת. הוא רוצה לחזור לחיים השקטים והאנונימיים שלו ולהיות אחרי זה".
איך מתייחסים אליו בכלא?
"בכבוד רב. לא קל לו, כי הוא מנותק מהמשפחה והוא בתנאי כליאה".
• • •
גל מתגורר בגבעת שמואל עם שני ילדיו מנישואיו הראשונים, שיר (בת 12) ויהונתן (10). את נטלי, בת 32, בתחום החקירות, פגש אחרי שיצא מבית "האח הגדול".
"היה בינינו קשר שיצא להפסקה, ולפני כמה חודשים הוא חודש וראינו כי טוב. הכל קרה מהר, ואנחנו אוהבים ומאושרים. אין לי ספק שנטלי זו מתנה שהקב"ה נתן לי, אולי בעקבות כל הדברים שעברתי בזמן האחרון. אני אוהב אותה בצורה שאי אפשר לתאר, היא הכניסה לי הרבה שקט, יציבות ורוגע לחיים, והקשר בינינו הוא מדהים. אין כמו זוגיות שאתה שלם איתה".
בשנה האחרונה הוא עובר תהליך של חזרה בתשובה והתקרבות לדת. גם לראיון הזה הוא מתייצב כשעל ראשו כיפה סרוגה שחורה. "בפעם הקודמת, כשהתקרבתי מאוד לדת והתחלתי לשמור שבת, התחלתי גם לחבוש כיפה, וגם הופעתי ככה על המסך. מבחינתי, גם אז זה היה ממקום מאוד עמוק, אבל היה חסר שם משהו. הפעם הכל התחיל בחודש אלול, הרגשתי שנדלק בי משהו פנימי חזק, מסוג הדברים שאתה לא יכול להסביר במילים. משהו עמוק, פנימי, ויחד עם זה התחלתי גם ללמוד קבוע. הפעם הזאת היא הרבה יותר משמעותית, עם יסודות איתנים והתחברות חזקה".
מתי החלטת לחזור לחבוש כיפה?
"בחודשיים האחרונים אמרתי לעצמי, מה אני מתבייש בבורא עולם? מה אני מתבייש ביהדות שלי?"
לא חששת מתגובות?
"תמיד יהיו את אלה שיגידו, 'הוא שם כיפה, מוריד ומחזיר שוב'. שיגידו. בשורה התחתונה אני עושה מה שאני מרגיש, ופחות מעניין אותי מה יגידו".
אתה מוביל דעת קהל, שמופיע הרבה בתקשורת. אולי למהלך כזה יש יותר משקל מאשר לאחד שמוריד ומחזיר את הכיפה.
"שוב, לא אכפת לי מה אומרים. בפעם הקודמת התהליך היה קשה לי, ולא היה לזה בסיס חזק כמו עכשיו. היום יש לי את הרב שלי, שאני מאוד מחובר אליו. זה חשוב שיש לך רב שאתה יכול להתייעץ איתו, וזה חשוב שעוברים את התהליך הזה בהכוונה ובהדרגה, ולא באיזה סוג של אטרף. היום אני יכול להגיד לך שאני אמיתי עם עצמי, גם אם בחוץ זה נראה אחרת".
גם יש לך טלפון כשר.
"יש לי אייפון עם תוכנה שמסננת כל מיני תכנים לא צנועים. זה נקרא 'מכשיר מוגן', הוא גם טוב לילדים, אני ממליץ לכולם".
מה אתה עושה בשבת?
"עכשיו השבת היא באמת עונג. זה כיף, ואני לא מחכה בלחץ לרגע שהיא תצא. אפילו להפך, אני לפעמים מושך גם אחרי שהיא יוצאת".
לא קשה לך בלי הסיגריות?
"בשנייה שנכנסת השבת, זה כאילו לא קיים. זה גם נותן לי מקום לאופטימיות שאני יכול להפסיק לעשן בשנייה שאחליט".
עכשיו זה לכל החיים?
"כן. אם אתה הולך רק על הסמלים והסממנים, כמו שעשיתי בעבר, אין לזה כל כך בסיס. עכשיו פתאום נחשפתי למשהו נורא עמוק, מתוק, מאיר וחזק".
בחצי השנה האחרונה הוא מגיש את תוכנית הבוקר בגלי ישראל (ראשון-רביעי, 10:00-08:00). "המעסיקים שלי בגלי ישראל אומרים לי, 'אמרו עליך ככה וככה, ופתאום אנחנו מכירים בן אדם אחר ממה שסיפרו'", הוא אומר.
אולי הגעת לשם אדם אחר אחרי כל מה שעברת?
"לא, אבל מן הסתם כולנו קצת משתנים עם השנים, וכולנו עושים סוג של חשבון נפש. כולנו צריכים טיפה להתרכך ולהתבגר, ויותר לכבד את הזולת".
את מי לא תראיין בתוכנית שלך?
"החוכמה היא לא לפסול מרואיינים, אלא לראיין אותם בתבונה. אם בתוכנית מסוימת בגלי צה"ל מעלים פעיל טרור או פעיל טרור לשעבר, שהוא עדיין מתסיס או מסית, ונותנים לו את התואר דוקטור ונותנים לו במה וביטוי לפרוס את האג'נדה שלו - אז גם אני ארצה לראיין אותו, אבל אני אראיין אותו אחרת. אני אטיח בו, אני אגיד לו מה אני חושב, ואני לא ארפה, ובלי כל הכבוד הזה שנותנים לו במקומות אחרים. החוכמה היא לא לסתום פיות".
אתה מסכים איתי שאתה לא מראיין אובייקטיבי?
"אני לא מראיין אובייקטיבי, ואני לא מאמין בדבר הזה. בשנים האחרונות נהיה קטע כזה שכולם אומרים, 'אני לא אובייקטיבי', ואני תמיד אמרתי שזה בכלל לא נכון להיות אובייקטיבי. צריך לשים את העמדות שלך על השולחן, ובמקרה שלי אני גם לא יכול להסתיר אותן, כי הייתי חבר כנסת ויודעים מאיפה אני בא".
באחד הראיונות האחרונים שלך ראיינת בהפתעה את סאוסן זהר, אחת היועצות המשפטיות של "עדאלה", וכשהיא אמרה לך שהיא נוהגת ויכולה לעשות תאונה ולמות, אמרת לה שלא אכפת לך. זאת היתה פליטת פה או משהו שהיית חוזר עליו?
"היא עורכת דין בארגון תומך טרור, והיא היתה בדרכה לבית המשפט העליון הישראלי כדי לכפות על מערכת הביטחון לשחרר גופות של מחבלים רוצחים, שכמו עכברים חפרו מנהרה ובאו לרצוח בנו. היא באה לשמוט לנו קלף מיקוח חשוב במשא ומתן לשחרור הבנים שלנו. כלומר, היא פועלת בבית משפט ישראלי ומנסה לחתור תחת מדינת ישראל, במטרה לפגוע בביטחון ישראל. היא עצמה באה מארגון עדאלה, שבהגדרה הוא ארגון זכויות אדם, אבל בסוף אלה ארגונים שחותרים נגד מדינת ישראל. וואלה, לא אכפת לי. כמו שלה לא אכפת מהחיים שלנו פה, והיא משתפת פעולה עם האויב נגדנו, אז גם התאונה שלה זה לא הדבר שהכי מטריד אותי כרגע. אני לא מכבס מילים, ולא מעניין אותי הפוליטיקלי קורקט. במקומות האלה אני לא אשתנה".
אתה מתגעגע למסך?
"מעת לעת. במקביל לתוכנית הרדיו שלי אני גם הולך לייצר פלטפורמה כלכלית חדשה. המותג 'לילה כלכלי' הוא מותג מאוד חזק, שלא קיים היום. אני רוצה להחזיר אותו דרך האינטרנט. בקרוב יהיה שידור חי של 'לילה כלכלי' בכל יום, גם בפייסבוק שלי וגם באפליקציה שאני הולך לפתח לדבר הזה".
היית מוכן להעלות את זה ב"רשת", מול "התוכנית הכלכלית" של "קשת"?
"באופן עקרוני כן, ואני חושב שיש לזה ביקוש".
איך מערכת היחסים שלך עם ערוץ עשר?
"אני מאד מיודד עם המנכ"ל יוסי ורשבסקי, ויש לי שם לא מעט חברים. הרבה אנשים שעבדו שם כבר התפזרו למערכות אחרות, אבל בסך הכל יש יחסים טובים. אני גם מופיע שם לפעמים".
ואם הוא יציע לך לחזור לשדר אצלם?
"היום אני לא אומר מראש 'לא' לשום דבר, כל עוד אוכל ללמוד תורה שעה־שעתיים ביום. אני רוצה ליזום, ליצור ולהביע את עמדותיי".
על "האח הגדול" אתה מצטער?
"זו לא בושה להיות שם כשרואים את זה מעל מיליון אנשים, ויש לזה המון השפעה. בדיעבד, הייתי צריך לצאת אחרי שבועיים. הייתי צריך לסמן איקס על מה שרציתי ולעזוב. אבל נשארתי, כי הקהל השאיר אותי שם עוד שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע".
חשבת שאולי תזכה?
"זו היתה אופציה".
היית עושה את זה שוב?
"לא, כי היום אני במקום אחר בחיים. אבל אני חושב שבסך הכל זו היתה חוויה נעימה".
הבנת למה הורמו גבות שבחרת להיכנס לשם?
"כשאתה תחת בליץ כזה של שלוש שנים בתקשורת עוינת ונשכנית ואתה בן אדם די מופנם, שלא כל כך מכירים את הפן היותר אישי, אבהי ורגשי שלך, זה מקום שבו אני יכול להביא לידי ביטוי גם את הצד הזה. בהקשר הזה דווקא היה לא רע. כשיצאתי מהבית קיבלתי המון פידבקים טובים של אנשים שאמרו, וואו, לא ידענו שאתה כל כך רגיש".
חשבת שדרך "האח" תחזור למסך מהר יותר?
"זה עבר לי בראש, וגם היה איזשהו דיבור שאולי זה יקרה. אבל זה לא קרה, וזה בסדר".
erans@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו