הרמטכ"ל גדי איזנקוט נאם הבוקר (שלישי) בכנס השנתי לזכרו של רא"ל במיל' אמנון ליפקין שחק ז"ל ודיבר על מטרות צבא ההגנה לישראל, האיומים, ודרך הפעולה של הצבא מול האויבים מן החזיתות השונות.
"חיזבאללה עבר שינוי ממגן לבנון לארגון שנלחם כשליח איראני בסוריה, עיראק ותימן ומפנה לפחות מחצית מכוחו מחוץ ללבנון", אמר בנוגע לארגון הלבנוני, "מצד אחד, רכש הארגון ניסיון מבצעי לא מבוטל אך מצד שני הוא משלם מחירים כבדים מאוד שמעלים שאלות נוקבות לגבי לבנון. מבחינתנו המבחן הפשוט הוא מבחן היכולת. היום כשאני מביט על המעגל הראשון סביב מדינת ישראל, במבחן היכולת האיום המשמעותי ביותר נמצא בזירה הצפונית.
"החזית השניה, הסורית, עברה גם כן שינוי משמעותי מאוד", המשיך הרמטכ"ל, " מי שראה את המפות שהוצגו גם בתקשורת על התפשטות המדינה האיסלאמית רואה כיווץ משמעותי. יחד עם זאת, בדור שלנו אנחנו נראה את התופעה של דעאש כתופעה נמשכת. למרות שהמדינה האיסלאמית הובסה, הרעיון עדין נמצא פה".
"אנחנו עושים מאמצים צבאיים בינלאומיים ונוספים למניעת התבססות האיראנית בסוריה. התבססות איראנית בסוריה תבשר רעות לישראל, לסוריה ולאירופה. בסוריה עצמה יש כיום למעלה מ-2,000 יועצים ומומחים אירנים, כ-10,000 לוחמים מארגונים שיעים, קרוב ל-8,000 לוחמי חיזבאללה שנלחמים בצד של אסד".
חייל צה"ל בכוננות // צילום: אייל מרגולין
בנוגע להתרחשויות האחרונות מול החמאס אמר איזנקוט: "יש ניסיון של חמאס ללבות את הפיגועים מאיו"ש כדי להשאיר את הרצועה שקטה. רצועת עזה מאז צוק איתן במציאות מורכבת. מצד אחד, לא נשרט אזרח ישראלי אחד, לא נפצע חייל צה״ל אחד קל ויש פריחה בישובי העוטף. מצד שני נורו כ-60 רקטות, כ-20 בחודש האחרון. זה דבר שאנחנו לא מקבלים אותו. אנחנו מפעילים מספר מאמצים גלויים וחשאיים כדי לעצור את זה. אני לא מכיר פעם אחת שצהל פעל ותקף שלא מטרה שהיא מטרת טרור. או מתקן ייצור אמל"ח או מפקדה או יכולות".
"לארגונים סוררים יש אינטרס להפר את השקט ולגרור אותנו למערכה ברצועת עזה", המשיך, "אנחנו במוכנות גבוהה. לא צריך למהר לעשות את זה. אם נידרש לעשות את זה, לצה"ל יש את הכלים להשיג את ההישגים. הרתעה לא נבחנת או נמדדת ביום אחד ולא על פי העיתונים היומיים".
על איום המנהרות אמר הרמטכ"ל: "פיתחנו דפוס שמאתר את התת קרקע ההתקפי לתוך מדינת ישראל ואנחנו מפעילים מאמצים גלויים וחשאיים על מנת למנוע זאת. בחודשים האחרונים ההשקעה גוברת בזירה הפלשתינית מתוך רצון להשפיע עליה. העלאת הסכום ברצועת עזה לחמאס וגא"פ ל-100 מיליון דולר. הנפיצות ושולי הביטחון קטנו מאוד ויכולים להגיע להסלמה מהירה בכל אחת מהחזיתות מידית. זה מחייב יכולת הגנה גבוהה, צבא קטן ודרוך, מדיניות הפעלת כוח מושכלת.
"דוחה את הטענות המופיעות במכתב השמיניסטים"
"בעשור האחרון יש ירידה מתונה במוטיבציה ללכת ליחידות הקרביות" סיפר איזנקוט, "כלומר, לחוד הקרבי של צה"ל. הדור הצעיר נותן פרשנות אחרת לשירות משמעותי. הם אומרים- התרומה הגדולה יותר לא חייבת להיות בצנחנים או בשריון, אלא ביחידה עורפית. אחת הסיבות שהצלחנו לדכא את טרור היחידים היא ההתנהגות של החוד המבצעי. יכולים להראות לי מקרה חריג כזה או אחר ואני ער לו. אבל אני חושב שככלל החיילים התנהגו בשנתיים האחרונות בצורה מעוררת כבוד".
"בעניין הסרבנות", המשיך לגבי נושא נוסף שנמצא בתקופה האחרונה על סדר היום, "השיח שעלה לאחרונה - לא חדש. היה מכתב שמיניסטים מספר פעמים. נושא הסרבנות המצפונית התקיים בבודדים לאורך השנים. הפרסום של סרבנות קבוצתית בעיני יוצר בעיה קשה. אנחנו צריכים להגיד אמירה חדה וברורה גם אל מול הטענות שהופנו אלינו במכתב שקיבלתי לגבי המדיניות שצה"ל מיישם ביהודה ושומרון, כמובן שאני דוחה את זה. צה"ל לא בחר לפקד על יהודה ושומרון. מי שרוצה להשפיע, יתכבד ויצטרף ליחידות האלה וימלא את חלקו. פה האמירה היא ברורה וחד משמעית: צה"ל נתון למרות הממשלה ולא בוחר את המשימות, וכל צעיר וצעירה נדרשים להתגייס לצה"ל".
איזנקוט התייחס גם לדברי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שאמר כי תיתכן סרבנות בקרב הקצונה הבכירה. "נכון להתייחס לאמירה שנשמעה לפני שבועיים על אפשרות של סרבנות של קצונה בכירה בצה"ל, בשב"כ על רקע מדיניות. כאחד שמשרת 40 שנים בצה"ל אני לא רואה קצינים מסרבים פקודה על רקע של מדיניות. חייל שקיבל פקודה בלתי חוקית בעליל- צה"ל דורש מחייליו לא למלא את הפקודה. אנחנו באים מתוך עוצמה גם לגבי היעוד והגישה הערכית של החיילים שלנו".