המחאה באיראן מתעצמת מיום ליום, ואלפי מפגינים שוטפים את הרחובות בכל רחבי המדינה. הם לא חוששים להתעמת עם כוחות הבסיג' ומשמרות המהפכה, האמונים על שמירת ביטחון הרפובליקה האסלאמית ומשטר האייתוללות. הם כבר לא מפחדים.
חרף ניסיונות המשטר להגביל את חופש המידע באמצעות הגבלת התנועה של עיתונאים זרים, הטלת צנזורה והגבלות הגלישה באינטרנט, המחאה זולגת גם לערים הגדולות. בבירה טהרן מתאספים אלפים בכל ערב מאז יום שבת וקוראים: "מוות לדיקטטור חמינאי". קריאות בעד משטר השאה, שהופל בהפיכה האסלאמית ב־1979, לא נשמעו מאז בטהרן כפי שקרה בימים האחרונים - לפחות לא בקול.
בניסיון למנוע את התפשטות ההפגנות מהפריפריה לערים הגדולות, הציבה מערכת הביטחון כוחות מתוגברים ומחסומים בכל הכניסות והיציאות לערים הגדולות. כן הוגבלה תנועת כלי הרכב בצירים הראשיים.
נוסף על כך, נמשכים שיבושי התקשורת במדינה כולה; המשטר, שחסם את ערוץ ה"טלגרם" של האופוזיציה, "אמד ניוז", חסם את השימוש באפליקציה לגמרי. זאת לאחר שהתברר כי מפעילי הערוץ הצליחו להתגבר על החסימה כשפתחו ערוצים נוספים באפליקציית המסרים הפופולרית, שלה עשרות מיליוני משתמשים באיראן.
הפגנה המונית נגד המשטר. קולות של געגועים לשאה
בשל מגבלות הדיווח מהרפובליקה האסלאמית, כלי תקשורת רבים מסתמכים על דיווחים מהנעשה באמצעות הרשתות החברתיות ומפי עדי ראייה. זו אחת הבעיות העיקריות של המשטר, שלעת עתה יורה לכל הכיוונים - תרתי משמע - ולא מצליח להבין מי עומד בראש ההנהגה הרשמית של המחאה. כלי התקשורת וסוכנויות הידיעות הצביעו על העיתונאי האיראני הגולה רוחאללה זאם, שהקים את ערוץ הטלגרם "אמד ניוז", כמי שעומד מאחורי הצתת גל המחאה ממקום מושבו בחו"ל, לשם נמלט מחשש שיועמד לדין בארצו. איראנים רבים מקרב המפגינים הדגישו כי לזאם יש אמנם חלק חשוב במחאה, אולם לדבריהם הוא רחוק מלעמוד בראש זרם המתנגדים למשטר: "רחואללה זאם כלל לא נמצא באיראן, וקשה להנהיג מרחוק עשרות אלפי מפגינים שיצאו לרחוב", אומרת מפגינה צעירה, שאינה חוששת להתעמת עם כוחות הביטחון ללא כיסוי ראש, "איש אינו יודע מי עומד מאחורי המחאה, וההסבר פשוט: מדובר במחאה ספונטנית, כי לעם באיראן נמאס. מהשחיתות, מהדיכוי, מהתמיכה במדינות שאין לנו עימן דבר וחצי דבר, במקום להשקיע בתשתיות במולדת שאנחנו אוהבים".
לפי הדיווחים אתמול, לפחות 10 נהרגו במהלך ההפגנות שפרצו ברחבי הרפובליקה האסאלמית אולם המפגינים טוענים למספר גבוה בהרבה. "נוסף למגבלות על האינטרנט, המשטר מוסר אינפורמציה מסולפת, בניסיון להסית את הציבור נגד המחאה", אמר לי מפגין בשם עבדוללא, סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת טהרן, "זה לא יעבוד להם, כי אלו זמנים אחרים ואת שטף המידע לא ניתן לעצור". מפגין אחר, שנטף מים מצחינים לאחר שנפגע מאמצעי פיזור הפגנות של כוחות הביטחון, נשמע אף הוא נחוש. "מערכת המשפט משתפת פעולה, ומאפשרת למודיעין המסכל לבצע מעצרים לא חוקיים ולכוחות הבסיג' לעשות שימוש בכוח ואף באש חיה. אנחנו לא חוששים, כי לא נותר לנו עוד מה להפסיד. אנחנו נלחמים על העתיד שלנו נגד משטר חשוך שפועל באמצעים חשוכים נגד אזרחיו. במה שונים חמינאי ורוחאני מבשאר אסד? הציבור באיראן כבר אינו קונה את ההאשמות שארה"ב והמערב אשמים בתחלואיה של איראן".
אחד המפגינים בבירת איראן תיאר בפני העיתונאים כיצד המפגינים מצליחים להעביר מידע ועדכונים אודות פעולות מחאה והפגנות מתוכננות. "יודעים שאם הממשלה מנתקת את האינטרנט, אותה הפגנה תיערך באותו מקום ביום שלמחרת באותה השעה. אנחנו מתעדים את פשעי הבסיג' ומשמרות המהפכה ולהפיץ אותם בעולם. לא שאנחנו סומכים על אמריקה וטראמפ, אבל זה עדיף מההתעלמות של אובאמה".
המפגינים בטהרן, ועשרות אלפי המפגינים בערים נוספות ברחבי המדינה, משוכנעים: המחאה לא רק שלא תדעך בימים הקרובים, אלא רק יתעצם.
הכותב הוא עיתונאי עצמאי ירדני המסקר את האירועים באיראן עבור סוכנויות ידיעות וכלי תקשורת זרים בעולם ובמדינות ערב