"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זהירות, רואים לכם את ה־PIN
מחקר חדש מגלה: אין כמעט טלפון חכם בעולם שאי אפשר לפרוץ את סיסמת הנעילה שלו • השיטה: איתור המידע המוצפן תוך שימוש בחיישנים שעל המכשיר • "הבינה המלאכותית מבינה מהר מאד"
צילום: אי.פי.אי // ההמלצה: אל תתנו לחיישנים לדעת עליכם יותר מדי

זהירות, רואים לכם את ה־PIN

מחקר חדש מגלה: אין כמעט טלפון חכם בעולם שאי אפשר לפרוץ את סיסמת הנעילה שלו • השיטה: איתור המידע המוצפן תוך שימוש בחיישנים שעל המכשיר • "הבינה המלאכותית מבינה מהר מאד"

אסף גולן
, עודכן

את המידע הזה יהיה לכם לא נעים לקלוט:מחקר שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג שבסינגפור מצא דרך לנחש ב־99.5 אחוזים מהמקרים את סיסמת הנעילה (ה־PIN) שהוקשה בסמארטפונים. מדובר בהתקדמות משמעותית משיטות הפריצה שהתקיימו עד היום, שבשיאן הגיעו ל־74 אחוזי הצלחה בלבד (גם אחוז מכובד, יש להודות).

כדי להגיע לדיוק המאיים, בחרו החוקרים להתבסס על מה שהציגו כנקודת התורפה המרכזית של הסמארטפונים: החיישנים שקיימים בהם. בכל טלפון חכם, או חכם באמת, יש 6 חיישנים פיזיים אשר מודדים נתונים של בעליו ושל הסביבה שבה הוא נמצא. בחיישנים: מד האור, חיישן הקירבה, הג'ירוסקופ ומד התאוצה.

המדענים מצאו כי בעת הקשת סיסמת הנעילה, בעלי המכשיר מקלידים באופן שונה משמעותית משאר השימושים שלהם במכשיר, והנתון הזה ניתן לפילוח באמצעות יישומון ייעודי שמנתח את המידע הבוקע מהחיישנים. כך, מצליחים המדענים להבחין בין הקלדה במכשיר להקלדת סיסמה. בתום תהליך האימון של האפליקציה השקטה, היא ידעה לזהות גם אצל משתמשים אחרים את הסיסמה.

זהירות, הטלפון רואה אתכם // צילום: GettyImages
זהירות, הטלפון רואה אתכם // צילום: GettyImages

זהירות, הטלפון רואה אתכם// צילום: GettyImages

"אמנם כל אדם מקליד את הסיסמה קצת אחרת, אבל כיוון שיש מאפיינים זהים אצל כל בן אדם, הבינה המלאכותית יודעת מהר מאד להבין מתי הוא מקליד סיסמה של 4 ספרות", אמר פרופסור גן־צ'י ליפ, מנהל המעבדות באוניברסיטה. החוקרים ציינו כי נקודת התורפה הזו אינה מסכנת רק את הסיסמאות - אלא גם מאפשרת לקבל מידע רב על בעל המכשיר, מידע שיאפשר מעקב טוב יותר עליו ויפגע בפרטיות שלו.

אז מה עושים? "כדאי מאד להגביל את הגישה של אפליקציות למידע של האביזרים שבמכשיר", מדגיש ד"ר שיבאם בהאסין, מדען בכיר במעבדות, "המידע הזה מסוכן מדי ועלול לשמש לרעה. אנחנו בטוחים שהחברות כבר עובדות על כך, אבל כרגע המכשירים חשופים באופן משמעותי מאד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...