השפעת התקשורת בין ההורים על המשמורת המשותפת

בשיתוף ברק רום

האם במצב שבו התקשורת בין הצדדים איננה תקינה (בלשון המעטה), יש להיעתר לבקשתו של האב? האם יתרונות המשמורת המשותפת מתיישבים בנסיבות הללו עם עיקרון טובת הילד? איך יש להתייחס למעורבותו הפעילה מאד של האב בחייה של הפעוטה?

ובכן, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר נדרש לסוגיה בתיק שנדון לפניו, קבע כי אין לקבל את תביעת האב. כב’ השופט ארז שני בחן לעומק את טענות הצדדים והרחיב בפסיקתו אודות חשיבות התקשורת בין ההורים כשיקול מרכזי במשמורת משותפת. בית המשפט אף נקט בצעד חריג (יחסית) כאשר סטה בהחלטתו מהמלצותיה של פקידת הסעד.

“ער אני להלכה הפסוקה לפיה צריך בית המשפט שלא לסטות מחוות דעת מומחה מטעמו אלא אגב נימוק ובמקרים מיוחדים”, כתב כב’ השופט שני בפסק הדין, “אלא שעל-פי אותה הלכה פסוקה, בית המשפט אינו אמור לשמש מה שכונה חותמת גומי להמלצות המומחה”.

“אתגר לא פשוט”

“כמו בכל תיק הנוגע למתח שבין משמורת ילדים וזכויות הורים, גם המקרה הזה העלה שאלות מורכבות”, מסבירה עו”ד מור זיידן ממשרד עורכי דין ד”ר רונן דליהו, אשר ייצגה את האם בהליך, “שאלות אשר יצאו מהפריזמה המשפטית ונגעו בהיבטים האנושיים ביותר של התא המשפחתי המפוצל”.

“יתרה מזו”, ממשיכה עו”ד זיידן, “מכיוון שבתי המשפט מייחסים חשיבות רבה להמלצות הגורמים המקצועיים, ובמיוחד לאור התפיסה לפיה טובת הילד עשויה להשתקף במשמורת משותפת, מלאכת הייצוג המשפטי של העמדה השנייה של האם הציבה בפנינו אתגר לא פשוט”.

“בפרט כאשר נאלצנו להגיב להמלצה כמעט חד-משמעתית של פקידת סעד אשר תמכה ברצונותיו של האב. אולם מכיוון שהבנו את הנסיבות וראינו שהתקשורת בין מרשתנו לתובע איננה מן המשובחות, היה לנו חשוב לפעול בכדי להציג את הדברים כהווייתם. אני מרוצה מכך שבית המשפט קיבל את טענותינו ופסק בהתאם”.

כיצד בית המשפט הגיע למסקנתו?

אין ספק שמשמורת משותפת עשויה להיטיב עם ילדים שהוריהם לא חיים תחת קורת גג אחת. עם זאת, קביעתמשמורת משותפתחייבת להיעשות בהתחשב בעיקרון טובת הילד ולפי שיקולים הנוגעים בנסיבות המקרה הספציפי.

במקרה הנ”ל, בית המשפט קבע כי למרות שניתן להעניק לאב הסדרי ראייה רחבים, ואף לתת לפקידת הסעד את האפשרות להרחיבם בהמשך (עם מינוי שתקף לשנתיים), התנאים למשמורת משותפת לא היו בשלים בנקודת הזמן הנוכחית.

ראשית, כב’ השופט שני התייחס לכך שהקטינה הינה בת שלוש שנים ועל כן חלה עליה חזקת גיל הרך. למרות הביקורת הידועה שהופנתה כלפי חזקת הגיל הרך בשנים האחרונות (כולל אף הצעות חוק המבקשות לבטלה), מדובר עדיין בהוראת חוק מפורשת לפיה ילדים עד גיל 6 יימצאו במשמורת אמם.

שנית, בית המשפט ציין כי בין השיקולים המצדיקים משמורת משותפת, טיב היחסים בין ההורים והתקשורת ביניהם הם “שיקול מרכזי וכבד משקל” (לשון פסק הדין).

כב’ השופט שני קיבל את טענות האם שהוצגו על ידי עו”ד זיידן וציין כי אין מחלוקת לגבי העובדה שמערכת היחסים בין האם לאב “אינה טובה”. אמנם מתקיימות בין הצדדים גם “פגישות שאינן רעות”, ואפילו הוכח שהם מנהלים תקשורת אלקטרונית בווטסאפ ובמייל, אך השופט ציין כי “אין בזה די כדי להצדיק משמורת משותפת”.

האב טען כי הוא מצוי בקשר עם האם והציג מסרונים ותכתובות דואר אלקטרוני עם התדיינויות שונות לגבי נושאים כמו דרכי חינוך, תיאום פגישות, בדיקות רפואיות וכדומה. בית המשפט השיב שתקשורת בין ההורים זקוקה ליותר מזה. הודגש כי התקשורת צריכה להתאפיין בגישה חופשית הנענית בסבר פנים יפות וברצון טוב. “העובדה שניתן לקיים תקשורת בכתובים, עדיין אין משמעה תקשורת”, נכתב בפסק הדין.

“משמורת משותפת איננה חזות הכל”

“מבלי להפחית כהוא זה מהיתרונות המקופלים במשמורת משותפת, אני בהחלט שבע רצון מכך שבית המשפט בחן את המקרה לגופו וקבע כפי שקבע”, אומרעו”ד ד”ר רונן דליהו, “תקשורת טובה בין ההורים היא שיקול מהותי וקריטי בקביעת משמורת משותפת. אין להקל בה ראש. בית המשפט קיבל את עמדתנו בתיק וחזר על מושכלות ראשונים לפיהם משמורת משותפת איננה חזות הכל”.

בשיתוף ברק רום