"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המנהל תלה תמונה של העובד וצייר בפיו איבר מין זכרי

מחסנאי בשנות ה-50 לחייו תובע את חברת התרופות תרו ואחד ממנהליה בגין התנכלות, לשון הרע והטרדה מינית

,עודכן
שכר נמוך לאנשי הספרות, צילום: Getty Images

מחסנאי בן 50 בחברת התרופות 'תרו' תובע את החברה ואחד ממנהליה בגין התנכלות, לשון הרע והטרדה מינית מצד אותו מנהל. לדבריו, בסיום אחד מימי העבודה גילה במשרדו של המנהל תמונה בה הוא מופיע ועליהן מצויר בעט, בפירוט רב, איבר מין זכרי נעוץ בתוך פיו.

העובד, לטענתו, נקלע למצוקה נפשית קשה ופנה ליו"ר ועד העובדים על מנת לקבל סיוע ולבקש מן המנהל להסיר את תמונותיו, כשבמקביל הגיש תלונה על הטרדה מינית, אך שני אלו ללא הועיל. כמו כן, האחראית על הטרדה מינית בחברה נזפה במנהל על כך שבחר להשאיר את התמונות תלויות.

עקב האירועים החל העובד לסבול מהתקפי חרדה ולאחר שסרב לעבוד בחלל עבודה משותף עם אותו מנהל אף פוטר מהחברה. לאחרונה הכיר בו הביטוח הלאומי כמי שנפגע בעבודה בשיעור נכות נפשית יציבה בגובה 20% זאת כאשר פסיכאטר מטעמו של התובע מעריך את נכותו הנפשית כתוצאה מהטראומה בשיעור של 30% נפשית.

בעקבות הפגיעה, סובל התובע מפגיעה נפשית עמוקה עד היום ונמצא בטיפולים פסיכיאטריים. מצבו אינו מאפשר לו לעבוד והוא עדיין מובטל. כעת הוא מגיש את תביעת הנזיקין נגד החברה באמצעות עורכת הדין מירב אפרים ודורש את הסכום המקסימלי המגיע בתביעות מסוג זה.

עורכת הדין מירב אפרים

בתביעה רשמה עו״ד אפרים, כי הפיצויים הצפויים מגמתם כפולה, כלשונה, גם בכדי ליתן סיפוק לנפגע וגם בכדי שיראו ויראו וצוטט שם בית המשפט בפסיקתו האחרת בעניין דומה של לשון הרע, ״שיחנכו את הקהל ויחדירו לתודעתו כי שמו הטוב של אדם, בין אם הוא אישי פרטי, ובין אם אישי ציבורי, אינו הפקר. הווה אומר. פיצויים אשר יש בפסיקתם משום מגמה עונשית ומגמה מחנכת ומרתיעה כאחד״.

מתרו נמסר בתגובה: "חברת תרו דוחה מכל וכל את הטענות, ואולם מאחר שטרם הומצא לה עותק מכתב התביעה, אין באפשרותה להתייחס באופן פרטני לטענות לגופן. תרו תגיש כתב הגנה לבית הדין לעבודה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר