ניסיון הפוטש של ברק

הדמוקרטיה הישראלית מאוימת בעצם ימים אלה בתנועת מלקחיים. דוברי המכון הישראלי לדמוקרטיה לא יצאו להגנתה, והפרשנים המוכרים בתקשורת לא ישמיעו קול זעקה. לשיטתם, רק הימין מסכן את הדמוקרטיה והשמאל תמיד רוחץ בניקיון כפיים טהרני ומתחסד.

זרוע אחת של המלקחיים מפעילה את הפגנות הרחוב שעברו מפתח תקווה קרוב לבית. השמאל, שהתייאש מחילופי שלטון בקלפי, מנסה לבנות בצביעות ובציניות מסלול עוקף דמוקרטיה. בראש הגדוד צועד יקיר חדש לאיכות השלטון, שהצהיר שיבוא יום ואנשים ייכנסו לכלא על דברים הרסניים ונוראיים שהוא עשה. הכבל שחיבר בעבר בין הון ושלטון מחבר היום בין התקשורת והשמאל, כדי להפעיל לחץ כבד על המשטרה ועל היועץ המשפטי לממשלה. לא מפתיע לכן שעל אחד השלטים בהפגנה היה כתוב "העיתונות - שלנו, השופטים - שלנו, המשטרה - שלנו, והשמאל ינצח".

הזרוע האחרת של תנועת המלקחיים האנטי־דמוקרטית מופעלת על ידי אהוד ברק, שכהונתו כראש ממשלה היתה הקצרה ביותר בתולדות המדינה. בפסטיבל הבננה בעמק הירדן היה נראה שהוא החליק, תוך כדי שהוא מפזר הצהרה חמורה ביותר. לדבריו, עקב מדיניות נתניהו, ראשי הצבא והשב"כ ייאלצו לסרב פקודה, מה שיוביל להתקוממות אזרחית בסיוע בג"ץ. רק חסר שלט שיסביר: "הצבא - שלנו, שב"כ - שלנו, בג"ץ - שלנו, ואני האלטרנטיבה היחידה לנתניהו".

ההצהרה הבעייתית מבטאת חוסר הבנה יסודי למהות הדמוקרטיה. במדינה דמוקרטית, הממשלה והכנסת מקבלות החלטות, הצבא וארגוני הביטחון האחרים מחויבים לציית להן. ברגע שקציני צה"ל יפסיקו לציית להוראות הדרגים הנבחרים על בסיס דעותיהם הפוליטיות, יקיץ הקץ על הדמוקרטיה הישראלית.

גם השמאל נדרש לאחריות. אסור לשבור ולפורר עד דק את כללי המשחק. כללים אלה הם שמחברים את החברה הישראלית, ומי שמפורר אותם עלול לגרום נזק בלתי הפיך. הצעתי לכן לאהוד ברק היא לא לאיים במרד ובסרבנות פקודה, להעמיד את עצמו לבחירה כראש ממשלה, ואז נדע בדיוק אם הציבור מוכן להפקיד בידיו את קיום המדינה ועתידה. כדאי שגם מארגני ההפגנות יעמידו חזון ומנהיגות להכרעת הבוחרים, במקום לבנות על המלצות המשטרה. אין קיצורי דרך בדמוקרטיה.