חיה את הרגע

מריון ברטולי עמדה בכל כללי הטקס הנדרשים להודעה על קאמבק ספורטיבי: ציוצים ברשתות החברתיות, קטע וידאו ויראלי וטקסט שלא משאיר מקום לספק. "יש לי משהו לבשר לכם, אני חוזרת השנה לסבב!" התחילה; "זה אתגר גדול אבל אני מתאמנת כדי להיות מוכנה בחודש מארס", סיימה בהתלהבות. ליתר דיוק 19 במארס, טורניר מיאמי, זה היעד הראשון.

אבל למרות שעברה את אותו מחזור החיים המשותף לכל המתקאמבקים - פציעות, בדידות, חרדה, תקווה - סיפורה של הצרפתייה בת ה־33 הוא יוצא דופן מהבחינה שהחזרה שלה למגרשים היא גם חזרה לחיים.

"הגיע הזמן לפרוש, לעצור הכל. הגוף שלי לא עומד בזה יותר", הודיעה נחרצות ב־15 באוגוסט 2013, כשהודחה מטורניר סינסינטי. חודש קודם לכן היתה טניסאית בת 28 בשיא הקריירה, זוכה בטורניר ווימבלדון מבלי לאבד ולו מערכה אחת, אבל דווקא כשהגיעה לפסגה גופה החל להתפרק. קודם הגב, אחר כך עקב אכילס, אז הזרוע ולסיום גם הנפש. "אני לא מסוגלת להחזיק יותר מ־45 דקות", סיפרה אז; "מתחתי את עצמי אל קצה גבול היכולת ואני לא יכולה יותר".

וירוס מסתורי

45 דקות של פעילות ספורטיבית זה משהו שברטולי היתה חולמת עליו לאחר הודעת הפרישה. בווימבלדון שקלה 73 קילוגרם, לאחר מכן הגיעה לשמונים, ב־2016 היא כבר עמדה על 42 קילוגרם. "אלה לא חיים, זו הישרדות", אמרה לפני שנתיים בראיון לטלוויזיה האנגלית וסיפרה על וירוס שתקף אותה באחד ממסעותיה בעולם. "אני חוששת לחיי" הוסיפה; "אני מפחדת שיום אחד הלב שלי יפסיק לפעול. זה סיוט שאני לא מאחלת לאף אחד".

העניין הוא ששום בדיקה רפואית לא הצביעה על וירוס. כשמארגני ווימבלדון חששו לאפשר לה לשחק במשחקי הוותיקים ב־2016 הם ערכו לצרפתייה בדיקה רפואית שהעלתה ממצאים מדאיגים: רמות נמוכות של כדוריות דם לבנות ואדומות ומחסור בברזל ובוויטמינים. ברטולי המשיכה לטעון לווירוס והסבירה שבגללו היא אוחזת בטלפון הסלולרי בכפפות וניזונה אך ורק מירקות מבושלים וממים מינרליים.

ברטולי כיום. החלה אט לאט להשתקם // צילום: איי.אף.פי

בצומת הדרכים הזה הבינה הצרפתייה שכדי לחזור עליה להציב מטרות. בשלהי 2016 החלה שיקום בקיליניקות בצרפת ובאיטליה ולמרות כמה מהמורות בדרך, בנובמבר של השנה שעברה סימנה וי על מרתון ניו יורק, שאותו סיימה ב־5:40 שעות. לאט לאט גם הגוף השתקם, משקלה התייצב על 75 קילוגרם ואת הכניסה חזרה לעולם הטניס עשתה דרך הפרשנות.

"יש לי חשק לחזור"

כעת, בעזרת התמיכה של ההתאחדות הצרפתית היא מקווה להשלים את הקאמבק הגדול של חייה. "אני מקווה להיות מוכנה, יש לי חשק לחזור ולשחק מול קהל". סבלנות בטח לא חסרה למי שהיתה בשיאה במקום השביעי, חבטה בשתי ידיים והחזיקה בטקס מיוחד לפני הגשות.

בווימבלדון 2013 היא זכתה אחרי 47 ניסיונות כושלים, יותר מכל טניסאית אחרת בהיסטוריה. אז מה זה בשבילה ארבע שנים?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות