פרשנות: מה באמת מניע את ארדואן?

נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, פעל תמיד לבסס עצמו כמנהיג מוסלמי מוביל, הפועל להגנת הפלשתינים והמקומות הקדושים בירושלים. לכן גל ההתלהמות הנוכחי שלו אינו מפתיע. עם זאת, ל"סולטן המודרני" של טורקיה יש מניעים נוספים שאינם קשורים למעמדו ביחס להר הבית. הכלכלה הטורקית אמנם פורחת וצמחה בכ־11 אחוזים ברבעון האחרון, אבל ברקע שבה ומרחפת עננת השחיתות והיחסים עם הממשל האמריקניים נמצאים בשפל.

במנהטן החלו אתמול דיוני חבר המושבעים במשפטו של מחמט חאקן אטילה, סמנכ"ל הבנק טורקי Halkbank, שלטענת האמריקנים היה מעורב בהפרת הסנקציות האמריקניות נגד איראן, בשוחד ובהלבנת כספים. במהלך המשפט העיד נאשם נוסף, סוחר הזהב רזה זרב, שטען כי ארדואן היה מודע לסחר עם האיראנים. העדות עוררה כעס ודאגה בצמרת הטורקית עקב קשריו הידועים של זרב עם בכירים באנקרה, כולל ארדואן ובני משפחתו.

ראש ממשלת טורקיה בינאלי ילדרים טען כי המשפט הוא "עלילה פוליטית נטולת כל בסיס משפטי". מנגד, מנהיג אופוזיציה טורקי טען לאחרונה כי משפחתו של ארדואן העבירה מיליוני דולרים למקלטי מס.

הכרתו של טראמפ בירושלים כבירת ישראל התרחשה ימים ספורים לאחר תחילת המשפט ואפשרה לארדואן לשנות את השיח הציבורי מרחשים על שחיתות לשיח לאומני אנטי־ישראלי ואנטי־אמריקני.

נוסף על כך, בין אנקרה לוושינגטון שוררת מתיחות גדולה בחודשים האחרונים. השגרירות האמריקנית באנקרה הודיעה אתמול כי אפשר יהיה לטפל בבקשות ויזה לארה"ב רק בתחילת 2019 - זאת לאחר שארה"ב עצרה זמנית טיפול בוויזות בעקבות מעצרם של שני עובדים מקומיים בשגרירות ארה"ב, בטענה כי הם היו מעורבים בניסיון ההפיכה הכושל.