בשיתוף ברק רום
כיצד הכל התחיל? מה השתנה במהלך השנים? ומה הפך את החלקה על הסקייטבורד ללהיט עולמי? כדי לענות לשאלות אלה, החלטנו לצלול למעמקי ההיסטוריה של הספורט הכי “קול” בשכונה.
סקייטבורדינג בשנות החמישים: בראשית
בשנות ה-50 הייתה קליפורניה לנחלת גולשי הגלים הצעירים שהגיע לכאן מכל רחבי ארצות הברית. הימים ללא גלים היו עבור הגולשים לבזבוז זמן - עד שיום חסר גלים אחד החליט גולש אמיץ, ששמו לא נשמר בספרי ההיסטוריה, לשים קץ לבטלה. אם אי אפשר לגלוש בים, הוא לבטח חשב לעצמו, למה לא לגלוש ביבשה? הרעיון המהפכני התממש בקלות, באמצעות חיבור קרש גלישה לגלגי רולר - סקייט. כשנודע הדבר ברבים, יצאו הגולשים בהמוניהם אל האספלט הלוהט של רחובות קליפורניה שטופי השמש. עכשיו, יכלו המעריצים (ובעיקר המעריצות) של הגולשים לצפות מקרוב בתרגילי התמרון של נסיכי הים המסוקסים. התופעה צברה פופולאריות ובמהרה הפכה לפעילות עצמאית, נפרדת מגלישת גלים.
סקייטבורדינג בשנות השישים: חלף עם הרוח
האווירה החגיגית שלוותה את השנים הראשונות של החלקה על הסקייטבורד, הלכה ודעכה לה, מסיבה פשוטה: קרשי עץ עם גלגלים פרימיטיביים מחימר קרמי או מברזל היו מסורבלים ולא אפשרו לסקייטר להתאזן ולשלוט בגלשן. כך, במקום להשתפר ולהתפתח, הסקייטרים הראשונים בעיקר נלחמו עם כוח הכבידה במאמץ חסר תקווה להישאר על הקרש. הנפילות היו קשות, הפצעים כואבים והציבור הרחב החליט שעד כאן: החלקה על הסקייטבורד הוגדרה כתחביב מסוכן והצעירים איבדו עניין.
האומנם?
סקייטבורדינג בשנות השבעים: החגיגה חוזרת
כמו כל דבר טוב, גם הקאמבק של הסקייטבורד התאפשר בזכות… המצאת הגלגל. בשנת 1972 הופק לראשונה גלגל מחומר פוליאוריטן (Polyurethane), ולו - תנאי האיזון והיציבות משפורים.
מסתבר שזה היה כל מה שצריך כדי להחיות את הענף: הקבוצות המקצועיות ותחרויות סלאלום ופרי סטייל צצו כפטריות אחרי הגשם. סגנון ההחלקה המשודרג – נמוך, זורם ומהיר – הוצג לעיניי קהל הצופים בפסטיבל האוקיינוס שהתקיים בקליפורניה בשנת 1975 וזכה לתגובות נלהבות. הגיבורים של התקופה היו חברים בקבוצת Zephyr ושמותיהם של טוני אלווה, ג’יי אדמס וסטייסי פרלטה זוכים לכבוד ולהערצה גם אצל הסקייטרים של ימינו.
בעקבות המצאה של “אולי” - תרגיל בו הסקייטר מקפיץ לוח באוויר תוך כדי קפיצה – נתן ספתח להתפתחות של סקייטבורדינג פעלולים – סגנון גלישה המבוסס על ביצוע קפיצות וטריקים.
שנות השמונים: התרומה של סקייטבורד לתרבות אנטי ממסדית
ממש כמו היפ הופ או קפוארה, סקייטבורדינג נולד ברחובות העיר והיה רק טבעי שיתרום לאווירת המחאה האנטי ממסדית שהשתלטה על רוחם של הצעירים בשנות השבעים והשמונים. הסקייטרים כונו מרדנים, בטלנים, פורעי החוק, הם נרדפו על ידי הרשויות אשר ניסו “לכלוא” אותם בסקייטפארקים עם מחירי כניסה שערורייתיים שנופחו על ידי חברות הביטוח. המחליקים לא וויתרו על מקום המחיה הטבעי שלהם – רחובות העיר. לכן, בתחילת שנות השמונים החלו לצאת לשוק בורדים שמותאמים טוב יותר לתנאי הגלישה ברחובות.
עם המצאת הווידאו הביתי, הסקייטבורדינג פורץ גבולות. הסרטונים שמתעדים את הפעלולים הווירטואוזים של הסקייטרים הפכו במהרה ללהיט החדש והמבוגרים השמרנים כבר, למרות ההתנגדות הנחרצת, כבר לא הצליחו למנוע מבני הנוער להיחשף לתופעה ולהתאהב.
סקייטבורדינג בשנות התשעים ובעידן דור המילניום
בתחילת שנות התשעים הפך סקייטבורדינג לחלק בלתי נפרד מתרבות הפאנק האלטרנטיבית המבטא את קולם של הצעירים בשוליי החברה. אולם, זו גם התקופה בה הענף עושה את צעדיו הראשונים בעולם המיינסטרים ובשנת 1995 אף זוכה למעמד של ספורט אקסטרים רשמי באירוע X-Games הראשון.
ואז הגיע האינטרנט ואתו - הגיעה החשיפה הוויראלית של סקייטבורדינג. דור המילניום מכור לחוויות אקסטרים וענף הסקייטבורדינג נמצא בצמיחה אדירה: השוק מציע אין ספור סוגים של בורדים ואביזרים נלווים, סקייטפארקים לעולם לא היו כל כך פופולאריים ותחרויות בינלאומיות אוספות קהלים עצומים מכל רחבי העולם. סקייטבורדינג משפיע ומשנה את התרבות של דור ה-Y : השראתו מורגשת בסרטי הנוער, שירים ווידאו קליפים, סגנונות האופנה והגדג’טים.
בפארקים וברחובות, על רמפות בחצרות הבית ועל הבמות המקצועיות, בני הנוער בכל העולם מאמצים לחיקם את לוח הסקייטבורד וחולמים להפוך למקצוענים. והאמת - למה לא? אפשר להתפרנס מהתחביב האהוב ודי בכבוד: פרסי הזכייה בתחרויות מקצועיות יכולים להגיע לסכומים של עשרות אלפי דולרים.
מידע נוסף על סקייטבורד צ’ארג’ר איקס
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו