"לא ייתכן שילד עם אוטיזם לא יידע לאיזו כיתה הוא משובץ עד הרגע האחרון"

בעשור האחרון גדל פי שלושה מספר הילדים והבוגרים עם אוטיזם. באלו"ט מעריכים כי עם העמקת המודעות לאוטיזם בכל מגזרי האוכלוסייה, והקדמת גיל האבחון, בחמש השנים הקרובות קצב הגידול המהיר יימשך.

עמוס שפירא, יו"ר אלו"ט, מבקש למנוע את המשבר הקבוע שחוזר על עצמו מדי שנה בקיץ, כאשר לתלמידים רבים אין שיבוץ ומסגרת חינוכית המתאימה לצרכיהם. לדבריו, "לא ייתכן שילד עם אוטיזם שעולה לכיתה א' לא יידע שבוע לפני תחילת הלימודים לאן הוא הולך".

מחכים לרגע האחרון

שפירא, שבתפקידו האחרון כיהן כנשיא אונ' חיפה, הופתע מאוד כאשר בוועדת החינוך שהתקיימה באוגוסט האחרון, משרד החינוך הציג הישגים בתחומים רבים ולא התייחס לחינוך המיוחד. בוועדה עלה נושא הגידול המהיר במספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם והמחסור במסגרות חינוכיות עבורם: כיום ילדים רבים משובצים רחוק מביתם עד כדי שעה וחצי נסיעה לכל כיוון, או במסגרות שאינן מתאימות להם או שנאלצים להישאר חודשים ארוכים בבית עם אחד ההורים ללא פתרון. בשל חוסר ההיערכות המסגרות הקיימות עולות על גדותיהן ולא מאפשרות טיפול הולם.

לדברי שפירא, שר החינוך ומשרדו הציגו בוועדה תכנית סדורה עם יעדים ברורים בכל תחומי מערכת החינוך למעט החינוך המיוחד. הוא מסביר כי "מכיוון ששר החינוך מאמין ביעדים, וכך גם אני, ראוי שיהיה פרסום של אסטרטגיה ויעדי מערכת החינוך לחינוך המיוחד ככלל ולחינוך תלמידים עם אוטיזם בפרט, לשנה הבאה ולחמש השנים הקרובות. זה יאפשר לכנסת, לנו ולכל הגופים העוסקים בחינוך המיוחד, להיות שותפים, לבחון ולהביע את דעתם באשר ליעדים ולאופן העמידה בהם. היות והיעדים לא פורסמו עד היום, הרי שאנו רק יכולים לתת הערכה ראשונית במה היעדים צריכים לעסוק".

יעדים הכרחיים

מבחינת שפירא היעד ההכרחי חייב לקבוע כי חודש לפחות לפני פתיחת שנה, כל תלמיד שאובחן עם אוטיזם יידע לאיזה מסגרת חינוכית הוא משובץ. אי הוודאות הנוצרת בשל השיבוץ ברגע האחרון מקשה הן על המשפחות והן על התלמידים, כיון שתלמידים עם אוטיזם מתקשים במעברים וזקוקים לתקופת הכנה ארוכה וליווי מקצועי יותר.

כמו כן, הגבלת מועדי ועדות ההשמה לחודשים מרץ-מאי יוצרת מצבים אבסורדיים בו תלמיד שהוריו קיבלו את האבחון לאחר 31 במאי יצטרך להמתין קרוב לשנה וחצי עד לשיבוצו בספטמבר בשנה העוקבת. המערכת צריכה לאפשר שיבוץ לאורך כל השנה ולא לדחותם לעוד שנה ולתאם ולתכנן את פתיחת המסגרות ביחס למספר התלמידים המאובחנים לאחר 31 במאי. מבחינת שפירא, חייבים לבצע סקר צרכים מיידי שייתן כלי תכנוני לחמש השנים הקרובות, כדי למנוע מצב שבו המערכת מופתעת בכל שנה מחדש מהגידול במספר הילדים, וכתוצאה מכך מהגידול בצרכים. הוא אף הבטיח כי אלו"ט מוכנה להיות שותפה בסקר כזה. חובה להכין תחזית לגבי מועד סגירת הפער בין מספר המסגרות הקיים למספר המסגרות הנדרש. תכנון זה צריך להביא למצב שבו כמות התלמידים בכל מסגרת יהיה תואם את התקן לפיו ילמדו 5־8 תלמידים בגן ובכיתת תקשורת, ועד

60־80 תלמידים בבית ספר לחינוך מיוחד. לדאבונו של שפירא, בפועל המספרים גבוהים בהרבה.

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד הציב את החינוך המיוחד בראש סדר העדיפויות, ומושקעים משאבים רבים הן כדי לשפר ולהעמיק את סל השירותים, והן כדי להעניק חליפה אישית עבור כל תלמיד. תקציב החינוך המיוחד גדל השנה בכ־450 מיליון שקלים. בימים אלה אנו עובדים על פיתוח מודל חדש, שישפר באופן ניכר את תהליכי השיבוץ והקליטה של תלמידי החינוך המיוחד".