האם הגיוני שחייל צה"ל ומחבל יונצחו יחד?

לאחרונה מנע משרד החינוך מאנשי "פורום המשפחות השכולות" - ישראלים וערבים פלשתינים - להרצות בפני תלמידי י"ב בתיכון בנשר. מהיכרותנו היטב את הפורום, המטרה היא לשתול תודעה כוזבת במוחות הלא מעוצבים של התלמידים. מגיעים שני אבות שכולים - אחד ישראלי והאחר ערבי פלשתיני, וכל אחד מדבר על כאבו. מצטייר אצל השומעים שוויון בין השכול של חייל צה"ל או אזרח ישראלי שנרצחו בפיגוע טרור לבין השכול של הטרוריסט המרצח. האם הגיוני שחייל צה"ל ומחבל יונצחו בנשימה אחת?

במופע המשותף הקורבן והרוצח הם באותו מישור תודעתי, והרוצח הופך להיות, בשם הנרטיב הכוזב, ללוחם חופש. אחת התוצאות היא גידול בתופעת הסרבנות באותם בתי ספר שבהם הפורום הופיע. לו הופיע הפורום בבתי הספר ברשות הפלשתינית ובעזה, היינו מדברים על הדדיות. חשוב שהורי הפלשתינים שמתו ירצו מול הציבור שלהם, לו רצו להחיל את רוח השלום והפסקת המאבק האלים ביהודים. אך מעולם לא הושמע נרטיב ישראלי בחופשיות מול אותם "פרטנרים" המכחישים אפילו את ההיסטוריה שלנו בארץ. הם לא רוצים ישראלים אצלם, לפיכך גם אני לא רוצה אותם אצלנו.

בידיעתם, ושלא בידיעתם, תועמלני האויב עושים שימוש ציני באנשי הפורום להחליש את ישראל ולטעת חוסר אמונה בצדקת הדרך אצל התלמידים הישראלים. אנשים שאיבדו את יקיריהם במלחמות ובטרור חושבים שהפתרון לכך הוא חתירה לשלום בכל מחיר, גם במחיר איבוד הריבונות, הכבוד והאמונה בציונות. הניסיון להזדהות עם כאב האויב הוא חרב פיפיות המשיגה תוצאה הפוכה, שמחלישה את הנוער ומערערת את החברה.

פורום המשפחות הוא ניסיון של השמאל לעורר סימפתיה לסבלו של האויב, להאנישו, להציג את כאבו ברמה האישית ובמנותק מהסכסוך הכולל. המטרה היא לעצב תודעה של אנשים צעירים באמצעות הרגש – גם לרוצח מתאבד יש אבא ואמא - ולעורר בהם רגשות אשמה חסרי בסיס, וזאת בזמן שמעשי הטרור מגיעים תמיד מהכיוון הפלשתיני. הגענו למצב שבו ארגונים "ציוניים" כביכול מבקשים לעצב את התודעה של החיילים הבאים, כך שיחשבו ויהססו לפני שהם הורגים מחבל שרוצה להרגם. בעצם הספק הם מעמידים את חייהם בסכנה ומחלישים את הביטחון הכללי של כולנו.

בצד השני עושים בדיוק ההפך, ההסתה והקריאה להרג יהודים גוברות בשנים האחרונות. הנצחת רוצחים ברחובות, בכיכרות ובבתי ספר נפוצה בכל שטחי הרש"פ. עד שזה לא ייפסק - הטרור לא ייגדע. מושג "מעגל האלימות", שהשמאל הישראלי כה אוהב להשתמש בו, אינו מעגל. יש כאן מלחמה, והיחידים שרוצים בה ויכולים לסיים אותה הם הפלשתינים. אם הערבים יניחו את נשקם יגיע הקץ למלחמה. אם היהודים יניחו את נשקם יגיע הקץ לישראל.

הכותבים איבדו את ילדיהם בפיגוע בקו 37 בחיפה (5.3.2003)