קבוצת פייסבוק חדשה מסייעת לנפגעי רשלנות רפואית

בשיתוף ברק רום

דו”ח שפרסמה לאחרונה נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואה במשרד הבריאות חושף נתונים מדאיגים אודות מערכת הרפואה בישראל. בדו”ח מתוארת שורה ארוכה של מקרים שבהם נגרם נזק חמור למטופלים בעקבות כשלים קשים שנפלו בטיפול הרפואי שקיבלו. למרבה הטרגדיה, חלק מהמקרים אף הסתיימו במות המטופל. אכן, כל טיפול רפואי כרוך בסיכון מסוים, אך כפי שעולה מהדו”ח, גם להתרשלות וחוסר מקצועיות של אנשי רפואה יש תפקיד נכבד בכישלונם של טיפולים רפואיים. חיזוק למסקנה עגומה זו ניתן למצוא בתביעות הרשלנות הרפואית הרבות שמוכרעות בבתי המשפט בישראל לטובת מטופלים.

אם אתם סבורים שהצטרפתם לסטטיסטיקה, שלא בטובתכם, ונפלתם קורבן לרשלנות רפואית, כדאי שתכירו את קבוצת הפייסבוק החדשה: “הבית המשפטי לנפגעי רשלנות רפואית“.

מדובר בקבוצה סגורה, שניתן להצטרף אליה באישור המנהלים ולהעלות בה כל שאלה הנוגעת להיבטים המשפטיים של רשלנות רפואית ולזכויות של נפגעי רשלנות רפואית. בקבוצה תוכלו לקבל מענה מהיר מפי מומחים מעולם הרפואה והמשפט באשר לאפשרויות הפעולה הניצבות בפניכם, במידה שנגרם לכם נזק בעקבות טיפול רפואי.

רשלנות רפואית: מה זה בכלל?

האם מטופל שעבר ניתוח פלסטי באף ולא מרוצה מהתוצאה הסופית יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית? ומה לגבי מטופלת שעברה בהצלחה ניתוח לקיצור קיבה, אך לא הוסבר לה מראש כי ייתכן שתסבול אחר-כך מצרבות קשות?

אתר LawTip מוסר שלמעשה, לא ניתן לענות באופן חד-משמעי על שאלות אלה, מבלי להכיר בפרוטרוט את נסיבות המקרה ומבלי לבחון אותו מזווית משפטית. לא כל נזק שנגרם למטופל נובע בהכרח מרשלנות רפואית ולא כל התרשלות או כשל בטיפול מצדיקים הגשת תביעה. כדי להצליח בתביעה כזו, יש להוכיח שלושה דברים עיקריים: שלמטופל אכן נגרם נזק, שהצוות הרפואי אכן התרשל וחרג מסטנדרט רפואי סביר ושהנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות של הגורם המטפל ולא מסיבות אחרות.

לעיתים קרובות קיים פער בין תחושותיהם האישיות של מטופלים, הסבורים כי נעשה להם עוול וכי יש להם בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית, לבין מסקנתם של מומחים משפטיים, הבקיאים בחוק בחוק ובפסיקה, וסבורים כי אין עילה להגשת תביעה במקרה נתון. כמו כן, במקרים מסוימים, אכן מתעורר חשד כבד לרשלנות רפואית, אך בה בעת, אין מנוס מהמסקנה כי המטופל יתקשה להוכיח בבית המשפט את טענותיו בעניין.

הפניית שאלות לחברים בקבוצת “הבית המשפטי לנפגעי רשלנות רפואית”, לרבות עורכי הדין החברים בה, אינה מהווה תחליף להתייעצות עם פרטנית ומקיפה עם עורך דין מומחה בתחום, אך ניתן להסתייע במומחי הקבוצה כדי לקבל מידע ראשוני חשוב אודות השיקולים שיש להביא בחשבון במקרה נתון כדי להבין אם יש בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית ואודות הפעולות שיש לנקוט לצורך הגשת תביעה.

התקן שנשאר ברחם בטעות וציוד לא תקין

סוגים רבים של כשלים ומחדלים בטיפול רפואי עשויים להיחשב לרשלנות רפואית. לדוגמה, הדו”ח של משרד הבריאות מתייחס בחומרה, בין השאר, לכשלים כגון שימוש בציוד רפואי לא תקין ושימוש לא מיומן בציוד רפואי, הימנעות מעריכת בדיקות חיוניות למטופלים, התרשלות במעקב אחרי מצבו הרפואי של מטופל וחוסר תיאום בין אנשי הצוות הרפואי. וזוהי אינה רשימה סגורה.

רבים לא יודעים זאת, אך גם טיפול רפואי תקין כשלעצמו עשוי להקים עילה להגשת תביעה, אם לא הושגה הסכמה מדעת של המטופל לטיפול, כלומר אם לא הובהרו לו טיב הטיפול, השלכותיו והסיכונים הכרוכים בו, וכך גם לגבי ביצוע הליך רפואי ללא ידיעת המטופל. למשל, בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי יש לפצות אישה על כך שהתקן תוך-רחמי הושאר בגופה, ללא ידיעתה, במשך למעלה מ-30 שנה. בית המשפט ציין שעל אף שלתובעת לא נגרם נזק פיזי כתוצאה מהשארת ההתקן בגופה, השארת ההתקן בגופה מהווה פגיעה באוטונומיה שלה, ולכן היא זכאית לפיצוי.

מה היקף חובת הגילוי המוטלת על רופאים ומתי באמת נפגעת הסכמתו מדעת של המטופל? זוהי רק דוגמה לאחת הסוגיות שתוכלו להעלות לדיון בקבוצת “הבית המשפטי לנפגעי רשלנות רפואית”, לצד סוגיות רבות נוספות וכמובן שאלות פרטניות הנוגעות לעובדות המקרה שלכם.

בקרו בקבוצה:הבית המשפטי לנפגעי רשלנות רפואית

בשיתוף ברק רום