"הכאב עצום - אבל החלטתי להמשיך לחיות"

על זרועה השמאלית של אורה אנטר, יועצת חינוכית בבית  הספר "עליזה בגין" שבאריאל, מקועקעים בטור שני פרפרים גדולים.

כל פרפר מסמל אחד מבניה, נוי ודביר, שנהרגו בפיגוע מכונית התופת  במומבסה שבקניה לפני ‭ 15‬ שנים. היום,  כ"ג בכסלו, הוא יום השנה למותם. בין שני הפרפרים קעקעה אורה פרח שושן גדול שעליו פתוחים לרווחה, סמל לבתה הקטנה אדווה - שנותרה בחיים וממשיכה לפרוח.

אורה זוכרת הכל. את נוי ודביר, שהתרחקו מעט, בזמן שהיא מדברת עם אחד המדריכים ואדווה לא עוזבת  את ידה. "היה פיצוץ ענק", היא נזכרת  ברגעים הנוראים. "הועפתי, נחתתי על  הרצפה ואמרתי לאדווה, 'את יושבת כאן עם הראש בין הרגליים ולא זזה  עד שאמא חוזרת'. רציתי ללכת לבנים,  ואז היה שוב פיצוץ, ושוב הועפתי. את מרגישה שהם לא בחיים, ומשהו בך  נשבר. את ממש שומעת את ה'קליק'  הזה, כאילו עצם נשברת, ואת מבינה. ועם ההבנה הזו הבנתי שאני חייבת  לשמור על אדווה. ולהמשיך לחיות".

נוי ודביר אנטר ז"ל // צילום: אפרת אשל

הפיגוע במומבסה גבה 15 קורבנות, ובהם שלושה ישראלים: אלברט  דה אווילה (‭61‬) ושני הבנים במשפחת  אנטר, דביר (‭15‬) ונוי (‭.(12‬ אורה נפצעה קשה וסובלת עד היום מפגיעות בריאות ובמעיים. הרסיסים שלא הוצאו מעולם מקשים עליה ללכת, לעמוד ולשבת לאורך זמן והיא עברה השתלות עור לאחר שסבלה מכוויות ב‭85- ‬ אחוזים מגופה.

החיוך, כך החליטה, יהיה מה שיוביל  אותה בחיים. גם בימים קשים, גם כשכוחה לא יכול לה עוד. מעט לפני גיל ‭ 40‬ החלה במסע שיקום. השלימה בג- רויות, למדה תואר ראשון בחינוך ותואר שני בייעוץ חינוכי. כיום היא  עובדת כיועצת בביה"ס "עליזה בגין"  באריאל בסיוע ראש העיר, אלי שבירו, ומנהלת אגף החינוך בעירייה, אילנה נולמן. במסגרת עבודתה יזמה את "חדר  של אור" - חדר שכולו כיף, שתלמידים השומרים על הכללים יכולים לקבל שעה חופשית ולשהות בו איתה. היום תציין אורה עם כל עובדי ההוראה את  יום המורה. "לא כל אחד מוכן לקבל לצוות יועצת עם הרבה מאוד מוגבלות  פיזית ונפשית", היא אומרת, "אבל אני מודה מאוד להנהלת בית הספר וצוות היועצות, שהיו מוכנים לתת לי להפוך את המוגבלות ליתרון, ועומדים לצידי  לאורך כל הדרך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו