"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תקומת החנוכיות בארץ ישראל
בקום המדינה עוצבו החנוכיות עם מפת הארץ ודמויות לוחמים • החיילים יצרו חנוכיות מתרמילי כדורים וקתות רובים • נוסטלגיה ברוח החג
חנוכייה מכת רובה ותרמילי כדורים // צילומים: גיל אליהו/ג'יני

תקומת החנוכיות בארץ ישראל

בקום המדינה עוצבו החנוכיות עם מפת הארץ ודמויות לוחמים • החיילים יצרו חנוכיות מתרמילי כדורים וקתות רובים • נוסטלגיה ברוח החג

עדי חשמונאי
, עודכן

חג החנוכה, המנציח את נס המכבים, הוקבל ביישוב העברי של שלהי שנות ה־40 לתקומתה המחודשת של המדינה. החנוכיות מאותן שנים, שאותן מחזיק האספן אבירם פז מקיבוץ משמר העמק, מספרות על ההקבלות בין "הימים ההם" ל"זמן הזה" בחנוכיות שנבנו בשנותיה הראשונות של המדינה.

"החנוכיות שאנחנו מוצאים מהתקופה שלפני קום המדינה הן על פי רוב חנוכיות שמושפעות מהגוון הפולני, הגרמני והאירופי", מסביר פז, "היו שם תבליטים של כלים מבית המקדש על גב החנוכייה וסמלי יודאיקה, אבל עם קום המדינה המוטיבים התחלפו. פתאום התחילו להופיע מודלים שקשורים למפעל הציוני ולתקומת המדינה, למשל חקלאי עם מעדר וגם חיילים, כלומר לא רק אלוהים מגן עלינו, אלא גם צה"ל".

חנוכייה עם דמות חייל עברי // צילום: גיל אליהו/ג'יני

באוסף של פז יש חנוכיות עם דמות חייל, או תבליט של מפת ארץ ישראל, ככל הנראה בהשראת המפות של קק"ל, שהוסיפה נקודות על המפה בהתאם לנקודות ההתיישבות החדשות שקמו באותם ימים. על חנוכייה אחת נראית דמותו של הרצל כשהיא מתנוססת על אוניית מעפילים, כמטאפורה למימוש חזונו הציוני להקמת המדינה יהודית.

אבירם פז ואוסף החנוכיות // צילום: גיל אליהו/ג'יני

אחת החנוכיות הנדירות שהגיעו לאוסף של פז השתייכה לאחד מגדודי הבריגדה היהודית, שהצטרפה לצבא הבריטי על מנת להילחם בצבא הנאצי שטבח ביהודי אירופה. "זאת חנוכייה שעשו אותה מאותם חומרים בדיוק שבהם ייצרו את החנוכיות של מחנות העקורים בשנת 1946", מספר פז, "ועד ההצלה ייצר מעט מאוד חנוכיות כאלה, אבל כולן מאותו גוון. סביר להניח שגם את החנוכייה הזאת של הבריגדה היהודית ייצרו באותה שנה, כנראה כאות לניצחון על גרמניה. החנוכייה גדולה ומרשימה מאוד, ועליה הוטבעה דמותו של מפקד בבריגדה כשמעליו מתנוסס הכתר הבריטי".

חנוכייה עם מפת ארץ ישראל // צילום: גיל אליהו/ג'יני

חנוכיות רבות מימי קום המדינה ומעט לאחר מכן הנמצאות באוסף של פז מספרות כיצד מצאו החיילים פתרונות לקיום החג בתנאי שדה. כך, למשל, אפשר למצוא חנוכיות שנבנו על קתות של רובים - החל מקת רובה צ'כי ועד לקת של תת־המקלע עוזי. "מרתק לראות איך הלוחמים התמודדו עם קיום החג בתנאים לא תנאים", מסכם פז, "לקחו קתות או תרמילי פגזים ובנו עליהם חנוכיות בעזרת חומרים צבאיים כמו תרמילי כדורים או אפילו מפיות של גריז, שדרכן היו מעבירים בימים כתיקונם גריז למנוע הרכב. הגיעה אלי אפילו חנוכייה שנבנתה בתוך קופסה לכלי ניקוי ישנים של נשק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...