מוקדם עדיין לסכם את אירועי "יום הזעם" הפלשתיני, אולם לאחר סוף שבוע של מהומות בעצימות נמוכה מהצפוי אפשר לומר, בזהירות המתחייבת, ששתי סוגיות צריכות להטריד כעת את ישראל: הירי מעזה,החשש ממפגעים בודדים ביו"ש.
האירועים ככללם התנהלו כמצופה. הרשות הפלשתינית עודדה את ההמונים לצאת לרחוב, אולם ההיענות היתה חלקית בלבד. בציבור הפלשתיני כבר אין את האנרגיות הדרושות למחאה נרחבת, וגם מי שחיפשו עימותים ואלימות - נתקלו בהיערכות ישראלית־פלשתינית מוגברת, כלקח מהניסיון שנצבר באינתיפאדת הבודדים של השנים האחרונות.
צה"ל תגבר את כוחותיו בכמה גדודים ונערך היטב בנקודות החיכוך המוכרות, כך שנמנעו מצבי קיצון של כוחות שפועלים מתוך מצוקה וגורמים לנפגעים. במקום זאת נעשה שימוש סלקטיבי בלבד באש חיה, וכמעט כל הפלשתינים נפגעו קל מאמצעים לפיזור הפגנות.
גם התיאום עם הפלשתינים עבד מצוין - עדות לכך שהרשות ביקשה לוודא שהאלימות לא תצא משליטה. נדמה שהתקוות של אבו מאזן מופנות כעת לקהילה הבינלאומית (ובעיקר למנהיגי מדינות ערב), כמי שיסייעו לפלשתינים לשמר את המחאה על הכרזת טראמפ.
בעזה התנהלה מערכה כפולה, חלקה צפוי וחלקה פחות. הראשונה והצפויה - ההפגנות על הגדר בהובלת חמאס, ששיגר את ההמונים להתעמת עם כוחות צה"ל. צה"ל אמנם נערך בכוחות מתוגברים, אבל הופתע מעוצמת האלימות. התוצאה - שני הרוגים ועשרות פצועים - עלולה כעת להלהיט את הרוחות ולדחוף מפגינים נוספים לעימותים לאורך הגדר.
השנייה והפחות צפויה - הירי לישראל, ובעיקר לשדרות. כל השיגורים בוצעו אמנם על ידי ארגונים סוררים (למעט הירי לשדרות, שטרם הוברר מי אחראי לו), אבל נראה שבניגוד למקרים קודמים - חמאס לא ממש התאמץ לעצור אותו. זאת גם הסיבה לתקיפות המאסיביות יחסית של חיל האוויר, כולן לעבר יעדי חמאס: שני מתחמים שבהם יוצר אמל"ח, שני מחסני נשק ושני מתחמים צבאיים.
התקיפות האלה נועדו להעביר את הדילמה לחמאס. נכון לאמש, לא ברור אם המסר אכן נקלט בעזה. על פניו אמנם אין לארגון עניין בהסלמה, וספק אם קריאתו של איסמעיל הנייה לאינתיפאדה חדשה נועדה לאוזניים עזתיות, אבל עצם העובדה שהוא משחק באש - פעם שנייה בשבועות האחרונים; הראשונה היתה התגובה של הג'יהאד האיסלאמי להשמדת המנהרה - עלולה להוביל לחילופי מהלומות שיוציאו את העסק משליטתו.
זה גם יהיה המבחן בימים הקרובים. בעזה - אם הירי יימשך או ייפסק ואם ייבלמו הפגנות הגדר, וביו"ש - אם תימשך מגמת הדעיכה של ההפגנות ההמוניות, ובעיקר אם יסוכלו פיגועי בודדים שעלולים לייצר הסלמה מחודשת. לכן גם צפוי צה"ל לשמור על כוננות גבוהה בשתי הגזרות עד שיירגעו הרוחות.
כדי לוודא שזה יקרה הועברו לפלשתינים מסרים גלויים וחשאיים, שמשלבים מקלות וגזרים; נדמה שביו"ש הם נקלטו בשלב הזה טוב מאשר בעזה. יידרש עוד זמן כדי לדעת אם סוף השבוע מיצה את הזעם, או שאנחנו בראשיתו של גל אלימות חדש.