חני וינרוט ז"ל הובאה למנוחות: "כרגע עת לבכות, אבל נקום"

בשעה זאת מובאת למנוחות חני וינרוט ז"ל (34), כלתו של עו"ד יעקב וינרוט, בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. וינרוט, שכונתה בפי רוב "גורו האמונה" של הנשים הדתיות, הלכה לעולמה לאחר כשמונה שנים של מאבק עיקש ואמיץ במחלת הסרטן. היא הותירה אחריה בעל - דובי וינרוט ושלושה ילדים.

משפחת וינרוט // צילום: יעל שמר, באדיבות המשפחה

דובי ספד לחני, ואמר כי "יציאת צדיק מן העיר עושה רושם. היום הזה אינו אותו יום כמו יום המחר. חני לא הייתה עוד אישה, אלא הייתה אשת חיל. רבות בנות עושות חיל אבל אשת חיל יש רק אחת. חני הייתה כל כך יפה, אצילה, מקרינה אור על כולם.

על זה אנחנו בוכים. בשבוע האחרון נאמרו על חני אלפי ספרי תהילים, הילדים שלי שאלו מה הקטע שלך הקב"ה, למה שלא תרפא אותה וזהו? אני רוצה לומר לכם, ילדים, שעשר שנים חני חיה מניסים. עשר שנים שלמות נצברו מספרי התהילים של כולם".

על השיחות של חני עם הילדים לפני מותה סיפר בעלה: "ביום חמישי לפני שבוע לחני לא היה כוח. היא הייתה באפיסת כוחות. היא נתנה מה שאמא לא נותנת במשך 120 שנה. חני לקחה אבן ורשמה בטוש בצד אחד - 'עץ חיים היא למחזיקים בה', ובצד השני 'תומכיה מאושר'. היא אמרה לו תשמע שלמה. 'תומכיה מאושר' זה נתון, אם לא תהיה מאושר אתה מחקה מישהו אחר. תכוון עד שגיע ל'תומכיה מאושר', תמצא זאת".

"אין כמו אישה בבית", הוסיף ואמר דובי. "התפללתי שהקב"ה ימרר את חיי 120 שנה, רק שתהיי בבית. אנחנו כועסים על שטויות, רבים על שטויות. עצם זה שהאישה בבית זה הכל. הייתי משלם הכל כדי שדבר כזה לא היה קורה. אנחנו נקום. ילדים, אנחנו נקום כי זה הציווי של חני. כרגע עת לבכות. חודש נבכה. נבכה בלילה, נבכה ביום. נבכה הרבה אבל נקום, כי זה מה שחני רצתה".

חני וינרוט ז"ל // צילום: קובי קלמנוביץ

חני וינרוט נפרדה לפני כשבועיים מאלפי עוקביה בפייסבוק, בפוסט אחרון ומרגש במיוחד: "חבריי היקרים והאהובים, אני מודעת לדאגה לשלומי ומתחזקת מכמויות האהבה שנשלחות אליי בכל מדיה אפשרית... בעזרת השם אחזיר בשמחות בלב שמח לכשאתחזק".

וינרוט שכונתה על ידי רבים "סלב-סרטן" ו-"גורו אמונה", נפטרה לאחר כשמונה שנים של מאבק קשה במחלת סרטן סופנית. היא כתבה על המחלה ברשת החברתית, וכתבה את סיפורה עבור אנשים ונשים שנאבקים במחלה.

בעבר סיפרה וינרוט כי הרופאים נתנו לה כחצי שנה לחיות, לאחר שאובחנה כחולה בסרטן כרוני-סופני. במהלך השנים האחרונות הצליחה להוציא לאור שני ספרים המתעסקים בסוגיית החיים, המוות ואמונתה הדתית האיתנה. כמו כן, היא הייתה מרצה מבוקשת ובלוגרית מוצלחת ברשת. כשהוציאה את ספרה האחרון, "עולם הפוך ראיתי", סיפרה וינרוט על החיים בצל המוות: "על זה היה הבכי שלי, הסצנות, הדרמות, המשברים, הכעסים. על מה אני עושה עכשיו? למה אני קמה בבוקר? את הילדים האלה אני לא אוביל לחופה, לתורה ולמעשים טובים. פסיכולוגית אני לא אהיה, אז למה?

"הייתה לי משאלת מוות לא במובן של להתאבד, אבל במובן של אמירה לקב"ה: 'אם גזרת עליי כליה רוחנית, אין לי מה לעשות פה. הגוף הזה יחיה עוד יום או פחות יום. זה כמו התעללות. בשביל מה אתה מחזיק אותי, אם אני לא יכולה להיות באמת חלק מהקיום הזה?' אני זוכרת שזה הטריף אותי. ממש".