"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
חוק ההמלצות הוא תרגיל חקיקה מיותר
החקיקה, שנועדה לשים אפסר על עיני החוקרים במשטרה, לא תצלח ועשויה לדחוק מצביעים מהליכוד ליאיר לפיד • פרשנות
חבר הכנסת אמסלם במליאת הכנסת // צילום:נועם רבקין פנטון // חבר הכנסת אמסלם במליאת הכנסת // צילום:נועם רבקין פנטון

חוק ההמלצות הוא תרגיל חקיקה מיותר

החקיקה, שנועדה לשים אפסר על עיני החוקרים במשטרה, לא תצלח ועשויה לדחוק מצביעים מהליכוד ליאיר לפיד • פרשנות

אמנון לורד
, עודכן

צריך לומר, לפני שמגישים את ההתנגדות הנחרצת לחוק ההמלצות, עדיף לחיות בעולמם של דוד אמסלם ודוד ביטן מאשר בעולמם של האינקוויזטורים מהתקשורת ומגורמי אכיפת החוק. השניים בוודאי הרבה יותר אנושיים, ויש להם סיבות טובות לנסות לחסום חקירות פוליטיות כאמצעי לחילופי שלטון. אבל החקיקה עצמה, שנועדה לשים אפסר על עיני החוקרים במשטרה, לא תצלח. ומבחינה פוליטית היא מצטרפת להתפתחויות אחרות שעלולות לדחוף בוחרים מהליכוד אל מאגר הבוחרים של יאיר לפיד.

קשה להעריך מה תוקף הסקרים האחרונים שמתפרסמים, אבל ברור שיש גוש בוחרים שהצביע במערכות הבחירות האחרונות לימין, ואירועים פוליטיים כמו עצירת העבודות בשבת לתחזוק הרכבות וחקיקה שנחזית כפוגעת במערכת אכיפת החוק הם בלתי נסבלים מבחינתם, עד כדי כך שהם יעדיפו להצביע שמאלה מאמונתם המדינית הימנית.

לא ברור מה הטעם בכל יוזמת החקיקה הזאת, אם למעשה אין לה שום משמעות מעשית. לפי החוק, המשטרה תגיש המלצות על חקירות לבקשת היועץ המשפטי. במקרה הפרטי של ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי מנדלבליט כבר אמר כי הוא יבקש המלצה כזאת, כך שתהיה המלצה, ועם הדלפות או בלי הדלפות כל העולם יידע בדיוק מה חושבים במשטרה שצריך לעשות עם התיק.

הסיבה הפוליטית היחידה שאפשר למצוא בתרגיל החקיקה המיותר הזה היא המהומה הפוליטית־תקשורתית שמתחוללת עכשיו ותתחולל גם כשיגיע שלב ההמלצות: פיצול המערכת הפוליטית לתומכים ומתנגדים כדי להפוך את ההתנגדות לחקיקה ואחר כך את ההמלצות לנושא השנוי במחלוקת על בסיס פוליטי.

מבחינה פוליטית, יוזמת החקיקה משתלבת בתסמונת נתניהו מאז שנות ה־90: מכיוון שנתניהו הוכיח עליונות ברורה על פני המועמדים האחרים למנהיגות בכל המדובר בניווט נושאי הביטחון וכמובן בנושאי הכלכלה, נוצר מצב שהציבור - כולל בוחרי הימין - שוכח את הסיבות שמלכתחילה גרמו לו לבחור בנתניהו.

כשמצב הביטחון טוב מאי פעם וכאשר הכלכלה יציבה ומשגשגת, למעט ההתנפלות הבלתי פוסקת על הקופה הציבורית, הציבור בחלקו מצביע לטובת "מינהל תקין" ו"איכות השלטון". מכיוון שיאיר לפיד נראה כמיסטר קלין החדש, למעט העובדה שמפלגתו נטולת כל הליך דמוקרטי, הוא סופח קולות של מצביעי ימין שנמאס להם. עד שפתאום הם יתגעגעו לנתניהו כשהעניינים בצפון, בדרום, ובכל מקום ייצאו משליטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...