הרבה שבחים ומחמאות העטירו ראשי המדינה על ח"כ דליה איציק, יו"ר הכנסת ה-17, בטקס שנערך לכבודה לפני כשבועיים, ביום השבעת הכנסת החדשה בטרקלין שאגאל בכנסת. כולם הדגישו את תרומתה של האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה ושלטה בפרלמנט הישראלי ביד רמה.
גם איציק היתה נרגשת, אבל בפניה ניכר העצב: רק נס ישאיר אותה על כיסא היו"ר, התפקיד שהיה גולת הכותרת של פעילותה הפוליטית ארוכת השנים ונועד, בתכנוניה של איציק, להקפיץ אותה למשכן הנשיא - תפקיד שהתאהבה בו כשמילאה את מקומו של הנשיא לשעבר משה קצב במשך שישה חודשים.
כהונה שנויה במחלוקת
תומכיה מציינים לא מעט הישגים בתקופת כהונתה כיו"ר הכנסת, אבל מבקריה זוכרים גם דברים אחרים. נחישותה להשליט סדר בפרלמנט הישראלי, שהפכה כבר לסימן ההיכר שלה, גבתה מחיר לא קטן מאיציק וייתכן שפגעה בתדמיתה. ח"כים התלוננו שהיא גוערת בהם ומתנהגת אליהם כמו מורה לתלמידיה, ולא מעט עובדים טענו כי נהגה בהם בזלזול ופגעה בכבודם. גם החלטתה לאסור על עובדים ומבקרים להיכנס לכנסת בג'ינס עוררה מורת רוח.
אחרים טענו שהפכה את הכנסת לבימה של אירועים, חגיגות וקונצרטים כשאירחה במשכן את התזמורת הפילהרמונית ואמנים ידועי שם כאנריקו מסיאס וקיימה ארוחות ערב חגיגיות.
איציק השתדלה להיות ממלכתית בעצמה, אם כי לא תמיד הצליחה בכך. מבקריה טענו גם כי הרבתה לנסוע לחו"ל (בדרך כלל במימון הכנסת וארגון הבונדס), אפילו במהלך דיוני הכנסת, וכי לנסיעות לא היתה בדרך כלל שום זיקה לעבודתה הפרלמנטרית. כמו כן נמתחה ביקורת על החלטתה לשמש כצנזור ולאסור את פרסום הדו"חות על הישגי הח"כים בתחומי החקיקה, הנוכחות והפעילות בכנסת. בנושאים עקרוניים וחשובים נוספים נחלה איציק הצלחה חלקית בלבד. פעמים רבות במהלך כהונתה קראה להקמת ממשלת אחדות לאומית, אולם דבריה היו כקול קורא במדבר. מרבית תוכניותיה לבצע רפורמה בעבודת הכנסת כדי להחיות את הדיונים המשמימים במליאה נותרו על הנייר. למרות מאמציה, איציק לא הצליחה לשפר את התנהגותם של קומץ ח"כים שבהתבטאויותיהם הגסות פוגעים בתדמיתה הירודה של הכנסת ותורמים ליחס המזלזל של הציבור כלפי נבחריו.
"להשיב את כבוד הכנסת"
עם זאת, אי אפשר היה להתעלם משאיפתה ליישם את הדברים שאמרה בנאום כניסתה לתפקיד ב-2006, אז הכריזה ש"משימתה הגדולה של הכנסת ה-17 היא להשיב לאט ובנחישות את האמון ואת כבוד הכנסת כבראשונה". איציק ניגשה מיד לעבודה, שתאמה לה היטב, ועלה בידיה לשנות מהמסד ועד הטפחות את צורת המשכן: שטיחים, תמונות, וילונות, גובלנים ועציצים שהורתה להוסיף שיוו למשכן מראה מכובד ונאה, לאחר שבמשך שנים איש מקודמיה לא עשה דבר לשיפור פני הכנסת. בנוסף היא העלתה את קרנה של הכנסת כשעמדה בתוקף על כך ששרי ממשלה יתייצבו לדיונים.
תדמית הכנסת השתפרה גם בזכות ביקורי אישים רמי מעלה רבים במהלך כהונתה - בהם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ראש ממשלת בריטניה ג'ורג' בראון - ובזכות יוזמתה לארגן פעולות תרבותיות נאות כמו החוג לתנ"ך והחוג ליצירות אלתרמן. איציק גם החליטה על ביטול מוסד נציב הדורות הבאים, שהיה בזבזני ומיותר, ועל הקפאת התוכנית להקמת מרכז מבקרים גדול שיכלול גם חנות מזכרות.
אין ספק שהעובדה שנאלצה להיפרד מתפקיד ה"בוס" של הכנסת היוותה עבור איציק מהלומה לא פשוטה. איציק ידעה שהצלחת יו"ר קדימה, ציפי לבני, תהיה גם הצלחתה, וסייעה לה בקמפיין הבחירות שלה. גם כשנודעו תוצאות הבחירות ניסתה איציק להפעיל את השפעתה להקמת ממשלת אחדות, מהלך שסוכל בשל התנהלותה העיקשת של לבני. אבל מי שמכיר את האישה הנמרצת ושופעת האנרגיה הזו יודע היטב שהיא עוד עשויה להפתיע. לא בכדי אמרה בנאום הפרישה שלה כי "אני מרשה לעצמי להסתכן ולומר לכם כי: אני עוד אשוב".