הבעיה הקשה של יהדות אמריקה

ציפי חוטובלי אכן היתה בוטה בדבריה על יהודי אמריקה, אבל עדיין לא אמרה את כל האמת - שהיא חמורה עוד יותר. אבל האמת היא לא תמיד הנכס החשוב ביותר כשמדובר בדיפלומטיה, ויהודי אמריקה נזעקים.

מישהו יודע מי הם יהודי אמריקה? הם בוודאי מרגישים שיהודייה דתייה ישראלית היא טרף קל. אפשר לתבוע את ראשה. היא לא מחמוד אחמדינג'אד, שאליו זוחלים למפגש נרגש בניו יורק, ולא מוחמד זריף - שאת מאמריו קוראים בשקיקה ב"ניו יורק טיימס". היא בוודאי לא לינדה סרסור, שכל ארגון סטודנטים יהודי יפרוס לה שטיח אדום.

הממסד והאליטה של יהודי אמריקה הפכו בחלקם למנוכרים לישראל בתקופת כהונתו של הנשיא אובאמה. צריך להגיד את זה. אובאמה גילה כישרון פוליטי בלתי מצוי בשבירת "הקול היהודי".

בשנים שאחרי הפלישה לעיראק החלה הסתה מתוחכמת נגד יהודי ארה"ב, כאילו יועציה וחכמיה הובילו את ארה"ב בעידודה של ישראל למלחמת עיראק. באפריל 2008, בזמן מערכת הבחירות הוקם ארגון ג'יי סטריט. הוא היה לכאורה ארגון קיקיוני ללא תמיכה עממית ברחוב היהודי, אבל תפס גובה בזכות הדמויות המובילות שלו שהיו קשורות לקרן החדשה לישראל ובחלקן נמנו עם הצוות של ביל קלינטון בזמנו.

אם עד אז היה פחות או יותר קול אחיד של יהודי אמריקה בנושאים שקשורים לישראל או נושאים אסטרטגיים אמריקניים שנוגעים לישראל, הופיע ג'יי סטריט ושבר את השורה. זו היתה המטרה של הנשיא אובאמה.

אם יהודי אמריקה לוחצים להטיל סנקציות חריפות על איראן, בא ג'יי סטריט ומביא את מומחיו, כולל ישראלים, שמתנגדים לסנקציות. כך לגבי הסכם הגרעין, וכמובן בכל מה שנוגע להסדר עם הפלשתינים.

רק לאחרונה היה משבר חמור לא פחות ממשבר חוטובלי: סטיב באנון הנורא נתן הופעה בכינוס של ארגון ציוני אמריקה. הוא הרי אנטישמי. כך קבעו חכמי השמאל, ובייחוד דוברי ג'יי סטריט.

יהודי אמריקה חיים בחברה שמשתנה במהירות והם כל הזמן צריכים לחשב את מקומם. כאשר המפלגה הדמוקרטית גולשת שמאלה והשחורים הופכים לרדיקלים יותר ויותר, ישראל הופכת למטען עודף מבחינת הסטודנטים בקמפוסים שחייבים ליישר קו עם לינדה סרסור ועם בלאק־לייבס מאטר. ואז אנחנו מקבלים מופע בזוי באוניברסיטת פרינסטון, שם הסטודנטים היהודים אינם מסוגלים לעכל אישה ישראלית דתייה.

ייתכן שסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי הפכה למטען עודף מבחינת ממשלת ישראל. זה לא ישנה את הבעיה הקשה של יהדות אמריקה. מבחינת מדינת ישראל, מוטב להתרכז באותו חלק של יהדות אמריקה שנשאר נאמן מאשר להתעמת עם יהדות ה"ניו יורק טיימס".