מחקר: חומרי הדברה גורמים לדבורים לאבד את הזמזום

האם זמזום הדבורים ייעלם? על פי מחקר שערכו מדעני אוניברסיטת סטרלינג ושפורסם השבוע ב"בריטיש ג'ורנל", נמצא כי שימוש במינוני חומרי הדברה, ברמות הדומות לשימוש בענף החקלאות, גורם לנזק בריאותי בחדק הדבורה, שבעזרתו אוספות הדבורים את הצוף ואבקת הפרחים, וכן בזמזום המוכר.

ד"ר פנלופה וייטהורן, שהובילה את המחקר, אמרה כי "התוצאה הראשונית של המחקר הוכיחה שינויים כמותיים, באיכות הזמזומים, שנוצרו על ידי דבורים שנחשפו לרמות ריאליסטיות של חומרי הדברה. הוכחנו במחקר כי דבורי דבש שעסקו בהאבקה ונחשפו לחומרי הדברה ניזוקו ביכולת רמת הזמזום שלהן וכן ביכולת נמוכה יותר של איסוף גרגירי אבקה". עמיתה, פרופ' ואלג'ו־מרין, הוסיף כי "לממצאים שלנו יש השלכות על ההשפעות של חומרי הדברה על אוכלוסיות דבורים, כמו גם על שירותי ההאבקה שהן מספקות לגידולי החקלאות. ממצאים אלו חייבים להדליק נורה אדומה מאחר שהפגיעה תהיה בכל מושבות הדבורים".

המחקר בחן את הזמזום שבאמצעותו משתמשות הדבורים כדי להסיר את האבקה מהפרחים על מנת לאסוף אותה. המחקר בחן מושבות דבורים בשטח וגם דבורי "בומבוס" בחממות, ועקב אחרי התנהגותן וזמזומן - באמצעות מיקרופונים זעירים, תוך כדי שינוי תנאי ההדברה. אחר שעות מחקר ארוכות של התנהגות הדבורים בתנאים שונים של הדברה, ניתחו את האות האקוסטי המיוצר במהלך שימוש ב"באזז" ואיסוף האבקה, כדי לזהות שינויים התנהגותיים, ואת רמת איכות הזמזום לאורך זמן. החוקרים גילו כי חשיפה מתמשכת לחומרי הדברה, ברמות דומות לאלה המצויים בשדות חקלאיים, ערערה בדבורים את היכולת לשימוש ב"באזז" המפיל את האבקה מהפרח, ולכן גם פחתה כמות האבקה שנאספה.

דבוראי בפעולה // צילום: אדווה אופיר

המחקר יוצג בישראל בכנס "דבורים והאבקה" השנתי על שם הטייס והדבוראי זוריק לב. הכנס של מועצת הדבש ייערך בחודש הבא במשרד החקלאות בישראל, שבו ישתתפו חוקרים ומומחים מרחבי העולם.

מנכ"ל מועצת הדבש, זאב מידן, אמר ל"ישראל היום" כי בעולם המחקר מעניקים לדבורים חשיבות רבה, מכיוון שהן אחראיות ל־80 אחוזים מייצור גידולי החקלאות בעולם". מידן הוסיף כי "אין ספק שהדברת מזיקים וחומרי ריסוס שונים, אנטנות, היעדר שטחי בר וחקלאות הם הגורמים להיחלשות דבורת הדבש, ועל כולנו לעשות את מרב המאמצים למצוא פתרונות מיידיים לפני שיהיה מאוחר מדי". מנתוני מועצת הדבש עולה כי בישראל כיום 500 דבוראים, אשר מטפלים ב־110 אלף כוורות הפזורות בנקודות מרעה צפוניות.