אחד האתרים המשעשעים ביותר במרשתת נקרא "קניונים מתים" (DEADMALLS), ובו מספרים תושבי ארה"ב על הקניון הסמוך לביתם שנהרס או פשוט ננטש. בישראל התופעה עדיין לא דומה כמובן. מרכזי הקניות הוותיקים, כמו דיזנגוף סנטר או קניון איילון, עדיין איתנו ומצבם לא דומה לאלו בקנטקי או בוושינגטון.
אבל על דבר אחד אין ויכוח, הרשת שינתה את הרגלי הצריכה של הישראלי. הבלאק פריידיי, אותו שיגעון קניות שיתרחש היום ברשתות ושאנחנו, כמו הרבה דברים אחרים, אימצנו בחיבה מארה"ב, הוא רק שיאו של תהליך שמתרחש בשנים האחרונות בקצב מואץ.
"הקניון לא מת", קובע אבי זיתן, הבעלים של חברה לייעוץ שיווקי אסטרטגי. "תסתכל לדוגמה על תופעת מוצרי החשמל. המחירים ירדו, ניתן להזמין הכל ברשת, אבל עדיין אנחנו באים עם הטלפון הנייד והתמונה של המכשיר שאנחנו רוצים לאולם התצוגה. לדברים הללו, עבור הצרכנים, אין תחליף וזה לא משתנה - ולכן יש חשיבות לקניון. ברור שהקניונים עדיין מחזיקים ביתרון בזכות חוויית השופינג שיש לה ערך חווייתי רב לקהל הקונים, אבל ככל שהיקף הקניות יעבור יותר ויותר לאונליין, פדיון החנויות יפחת ויהיה קשה לקיים את מרכזי המסחר והשופינג הפיזיים".
ליאור הנדלר, הבעלים של באליגם, אתר שופינג מהמובילים בישראל, מסכים שהקניון עוד איתנו, אבל גם הקניונים עצמם מבינים שכדי להישאר רלוונטיים הם חייבים לצאת למרחבי הרשת וזה אגב מה שהם עושים.
הנדלר מוסיף: "זה כיף וקל לקנות אונליין. החוויה שאנחנו מאפשרים ללקוחות באתר רלוונטית יותר מאשר מה שאפשר להציע היום בקניונים. אנחנו מכירים היטב את הנתונים ויודעים שהלקוחות שלנו מבקרים באתר בתדירות גבוהה יותר מאשר הם מבקרים בקניונים. הזמינות של האתר, היכולות לרכוש במובייל בכל שעה ביממה.
"צריך להבין שהדור החדש מבצע את הקניות רק דרך הטלפון. הסוחרים מבינים שהקניונים כבר לא יכולים להציע להם את כל הקהל הרלוונטי כמו פעם. יש קהלים רבים שבצורה קטגורית הפסיקו ללכת לקניונים. בן אדם רוצה משהו ולקבל אותו מייד. אנחנו, למשל, עובדים על כך שבקרוב אנשים יקבלו את המוצר שלהם מהרשת בתוך שלוש שעות".
עד כמה הטירוף גדול? אורן בננו מחברת הונדה סיפר לנו השבוע על גרף העלייה בכל הקשור לאופנועים ברשת: "כשאנשים מזמינים אופנועים ומחכים כל השנה שיגיע כבר הבלאק פריידיי כדי שהם יוכלו לקנות אופנוע, אתה מבין שמתרחש משהו גדול. הורים ביצעו הזמנות ויקבלו את האופנוע שהם קנו מתנה לילד. האמת, שאני לא זוכר טירוף כזה, אבל לדעתי הדבר הזה עומד רק לגדול בשנים הקרובות, אנחנו פשוט רואים את זה קורה אל מול עינינו". הנדלר מסכים: "אני בטוח שכשיגיעו המספרים של חודש נובמבר אנחנו נרגיש שהיתה כאן רעידת אדמה בכל הקשור למכירה ברשת".
לצורך הכתבה הזו היה קשה מאוד למצוא אנשים מהקניונים עצמם שיתראיינו. אפשר להבין אותם, בשנים האחרונות הפכו הקניונים לסוג של שקי חבטות בכתבות הצרכנות השונות. בכתבה שפורסמה בסוף השבוע שעבר ב"וול־סטריט ג'ורנל" נקבע נחרצות שאמאזון, אותה ענקית שמאיימת להשתלט על העולם בתחום הצרכנות, די חיסלה את הקניון המקומי.
עוברים לחו"ל
אחת הדוגמאות המעניינות מישראל היא הקניון המפואר האחרון שנבנה בתל אביב, TLV Fashion, שזכה לביקורות קשות מייד עם פתיחתו ובמיוחד היו אמורים הדברים בתקופת החגים שחלפה. מנור גינדי, מבעליה של גינדי השקעות השותפה בקניון, לא היסס לתקוף את התקשורת שסימנה את הקניון מתחילת הדרך ככישלון בפוסט שהעלה לאחרונה בפייסבוק: "יש משהו ציני בלהראות תמונות של קניון כשהוא לא עמוס, כי הרי לכל קניון יש שעות כאלו. אני מאמין בקניון, אשמור עליו ואטפח אותו".
עם זאת, ההערכות בתחום הן שהפתיחה המקרטעת של הקניון תוביל לכך שבקרוב ייכנסו אליו שותפים. "בוא נודה על האמת, יש היום מעט מאוד קניונים שמתנהלים עם עתיד כלכלי ואופק כלכלי ברור. הרוב יורים באפלה וסביר להניח שרובם נכשלים. המדינה מלאה בקניונים שלא מתפקדים ולמעשה נכשלים", אומר גורם בכיר באחת החברות המתעסקות בתחום.
לעומת הבינוניות של הקניונים הישראליים, דווקא במדינות מתפתחות באירופה, כמו מדינות הגוש המזרחי לשעבר, רומניה, הונגריה ומקדוניה, היזמים והיצרנים הישראלים חווים פריחה ומעבירים הרבה מהפעילות שלהם לשם. רענן סובל, איש עסקים מוכר מתעשיית הטקסטיל בישראל, המחזיק בשלוש חנויות בשלושה קניונים שונים בבוקרשט, אמר לנו השבוע: "ברומניה כל עניין האינטרנט עוד לא נכנס, בשל העובדה שהקניונים עצמם עדיין נחשבים אטרקציה רצינית ובעיקר חדשה, כזו שמזכירה להם את המערב. לכן הצרכנים הופכים את הקניון לבילוי מספר אחת שלהם.
"עם זאת, כאן הבעיה היא אחרת. אופי הבילוי מזכיר מאוד את הבילוי הישראלי בקניון. אנשים באים לשבת על כוס קפה במשך שעתיים ולא באמת לקנות. זה קשור לכך שגם כוח הקנייה הוא שונה, ולכן יש כאן קניונים שנכשלים בשל המצב הכלכלי. יש הרבה מותגים שהרומני הממוצע לא יכול להרשות לעצמו, ולכן קניון, שפעם היה השקעה בטוחה, הוא כבר לא כזה".
האם יש מסקנה אחת גורפת? סביר להניח שכן, אבל היא קשורה יותר לעולם הכלכלה מאשר להלך הרוח הנפשי, זה שגורם לנו לצאת לעוד מסע קניות "אמיתי" או וירטואלי, ואת זה כידוע לכולנו קשה מאוד לתמחר.
הצורך בקנייה, בטח בעידן שאנחנו חיים בו, ובמידה רבה הצריכה כולה, קשורים ישירות לשעמום שאנחנו חווים כאנשי העולם הזה בואכה 2018 - וזה לא באמת משנה אם אנחנו עושים זאת באינטרנט או בקניון הסמוך למקום המגורים שלנו.
זיתן מסכם: "ייתכן כי בעתיד החנויות הפיזיות יוכלו להפוך למעין אולמות תצוגה או אזור חוויית מותג, שבהם יוכלו הלקוחות להתרשם ממוצר, לטעום, להתנסות, למדוד ולהתייעץ - גם אם הרכישה תתקיים בסופו של דבר באתר החנות ברשת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו